הפריה חוץ גופית - שאלות ותשובות

הליך של הפריה חוץ גופית כולל הרבה מאוד אי ודאות. צוות הרופאים מהיחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) ליקט את השאלות המרכזיות ונותן הסברים ותשובות.

אלו בדיקות עלי להביא לביקורי במרפאה?

​בהתאם להנחיות משרד הבריאות, לפני תחילת הטיפולים תדרשו לעבור מספר בדיקות אשר יסייעו בקבלת החלטה על פרוטוקול טיפולי ובנוסף בדיקות אשר מטרתן לשלול סיבות שעלולות לפגוע בהריון, בבריאות האם או/ו העובר. לפירוט הבדיקות שיש לבצע טרום הפגישה הראשונית עם לחצו כאן.

בנוסף במידה ויש בדיקות נוספות שקשורות לבריאותכן ולבעיית פריון יש להביא עימכן. כמו כן במידה וטופלתם במקום אחר יש להביא את סיכומי הטיפול.

האם עלי להגיע לביקור עם בן הזוג?

​אין הכרח להגיע לביקור בלוויית בן הזוג אבל לרוב נוכחותו תייעל את מתן ההנחיות ביחס לטיפול ותאפשר לו היכרות עם הצוות ועם התהליך אותו אתם צפויים לעבור.

מדוע בטיפולי פוריות נותנים זריקות?

​מתן של תרופות להפעלת הביוץ (induction of ovulation) הוא הבסיס לטיפולי הפוריות. תרופות אלו קרויות גונדוטרופינים ומבוססות בעיקר על הורמון (FSH - Follicle Stimulating Hormone). בטיפולי IVF ניתנים מינונים גבוהים של FSH במטרה לגייס כמות זקיקים גדולה משמעותית בהשוואה למחזור ווסת טבעי.

מהם הסיכונים בגרימת ביוץ?

​שלושת הסיכונים העיקריים בטיפול תרופתי במינונים גבוהים של FSH הוא גירוי יתר של השחלות, (OHSS)  היריון מרובה עוברים ושיזור  (תסביב) שחלה.  

כיצד מבוצעת שאיבת ביציות?

האישה מגיעה לשאיבת הביציות לאחר צום מלא של 6 שעות לפחות. שאיבת הביציות נעשית בחדר ניתוח בסמוך למעבדת ההפריה החוץ-גופית. הביציות מתקבלות על-ידי דיקור הזקיקים ושאיבת הנוזל המכיל את הביצית. שאיבת הביציות מתבצעת לרוב תחת הרדמה כללית קצרת טווח. באם האישה מעוניינת להימנע מהרדמה כללית, ניתן לבצע הרדמה מקומית על ידי הזרקת חומר הרדמה לצוואר הרחם. בשיטת הרדמה זו האישה תחוש במידה מסוימת כאבים. שאיבת הביציות נעשית דרך הנרתיק בהנחיה של אולטרסאונד.

מה הסיכונים בשאיבת ביציות?

פעולת שאיבת הביציות כרוכה באי נוחות עד כאב, ולאחריה תדרש מנוחה של מספר שעות. הסיכונים העיקריים הנובעים מהחדרת מחט לשחלה הינם זיהום ודימום. זיהום באגן הינו נדיר וחולף בדרך כלל על ידי טיפול אנטיביוטי. לעיתים נדירות עלול מצב זיהומי להסתבך עד כדי כריתת רחם. דימום קל מתרחש כמעט בכל דיקור שחלתי. לעיתים רחוקות הדימום רב יותר ומחייב מתן דם. נדיר שיש לנקוט בפעולות לעצירת הדימום בניתוח ואף לבצע כריתת שחלות ורחם. נזק למעי הינו נדיר אך אפשרי. זיהומים בדרכי השתן ושתן דמי גם הם חלק מהסיבוכים. סך כל הסיבוכים שהוזכרו מסתכם ב-2% - 3% מכל השאיבות המבוצעות.

מה קורה עם הביציות לאחר השאיבה?

מיד לאחר השאיבה של הביציות הן מועברות למעבדה בתוך הנוזל הזקיקי ומונחות בצלוחית המכילה מצע הדגרה. במקביל מוסר בן הזוג דגימת זרע למיכל סטרילי שנלקח למעבדה. דגימת הזרע עוברת הכנה מדוקדקת ורק אז מפגישים את תאי הזרע עם הביציות בתוך נוזל ההדגרה, בתנאי חום, לחות וחמצן מתאימים לצורך תהליך ההפריה. במקרים של איכות זרע ירודה ההפריה מתבצעת בשיטת מיקרומניפולציה, בה בוחרים את הזרע ומחדירים אותו בעזרת מחט ישירות לביצית. לאחר כ-18 שעות תיבדק הביצית אם הופרתה. בשלב הבא, הביצית המופרית נבדקת כל 24 שעות תחת המיקרוסקופ, על מנת לקבוע האם נחלקה והפכה לעובר ומה איכותו מבחינת כמות ואיכות התאים. 

כיצד מוחזרים העוברים לרחם?

התהליך פשוט, אינו כרוך בכאבים ולא מצריך הרדמה. במהלכו מוחדר צינור או קטטר דק מאוד לרחם (דרך צוואר הרחם) והעוברים מוזרקים לחלל הרחם. העוברים מוחדרים לרחם תחת בקרת אולטראסאונד. לצורך זה שלפוחית השתן צריכה להיות מלאה בחלקה. העוברים מוחזרים לרחם 48 או 72 שעות לאחר שאיבת הביציות, או כעבור 5 ימים, כאשר הגיעו להתפתחות שלב הבלסטוציסט שהוא עובר מתקדם המכיל בתוכו כיס נוזל ומכאן שמו.

כעבור 12-14 יום מהחזרת העוברים מבצעים בדיקת דם לאבחון הריון. אם לא הושג הריון, יש לקבוע פגישה עם רופא מהיחידה כדי לתכנן את המחזור הטיפולי הבא. במידה ונותרו עוברים מוקפאים, ניתן להחזירם כבר בחודש העוקב.

כמה עוברים מחזירים בכל מחזור טיפול?

מספר העוברים המוחזר לחלל הרחם נקבע על פי הנחיות האגודה הישראלית לפוריות. בנשים צעירות < 32 שנים יוחזר בשניים עד שלושה המחזורים הראשונים עובר יחיד. גם בנשים מבוגרות מגיל 32 בטיפולים הראשונים אנו ממליצים על החזרת עובר יחיד. בנשים מבוגרות יותר במחזורי הטיפול הראשונים מוחזרים עד שני עוברים איכותיים או השניים הטובים מהקיימים. לאחר שלושה מחזורים שבהם לא הושג הריון (או שני מחזורים אם גילה של האישה 35 ומעלה) ניתן להחזיר שלושה עוברים. באישה בגיל 40 ומעלה ניתן להחזיר שלושה עוברים  החל ממחזור הטיפול הראשון. בכל מקרה, אין להחזיר יותר מארבעה עוברים לרחם האשה.

מדוע צריך לבוא כל כמה ימים לבדיקות אולטראסאונד ובדיקות דם?

​מטרת מעקב האולטראסאונד (monitoring) ובדיקות הדם היא לאפשר לרופא להתאים את הטיפול היעיל ביותר עבורך. התוצאות מאפשרות לדייק את ימי הטיפול ואת סוג ומינון התרופות לכל מטופלת באופן אישי. במעקב האולטראסאונד מודדים את מספר הזקיקים ומודדים את הקוטר הממוצע של כל זקיק. כמו כן, מודדים את עובי רירית הרחם. במידה ויש ממצא מיוחד ברחם או באגן, הם יתועדו ויוסברו לך ההמלצות להתערבות המתאימה במידת הצורך. בדיקות הדם הינן הכרחיות על מנת לעקוב אחר רמות ההורמונים השחלתיים בדם.

היכן כדאי לתת את הזרע לטובת טיפול ההפריה?

​בדרך כלל מומלץ לתת את הזרע בבית (בכלי סטרילי שיינתן לכם על-ידי אחות היחידה). יש להביא את הזרע תוך כשעה וחצי לבית החולים. בדרך לבית החולים יש לשמור את הזרע קרוב לטמפרטורת הגוף (לא בקירור). לידיעתכם, קיים חדר יעודי במכון לפוריות הגבר למי שמעדיף לתת את הזרע בבית החולים.

אילו פעולות עשויות לשפר באופן כללי את איכות הזרע?

  • ​משקל תקין - BMI תקין מעלה את רמת הורמון הטסטוסטרון ואת איכות הזרע וכן מעלה את הליבידו.
  • הפסקת עישון - עישון פוגע בחומר הגנטי של הזרע.
  • הפחתת רכיבה מאומצת על אופניים/ אופנוע - מעל 12 שעות בשבוע נגרם עומס מיותר על האשכים.
  • מקלחת ולא אמבטיה או ג'קוזי - שהייה של האשכים בטמפרטורה גבוהה עלולה לפגוע באיכות הזרע.
  • הימנעו משימוש בג'ל ביחסי מין - הג'ל מקשה על פעילות הזרע.
  • חשוב להקפיד על יחסי מין בעיקר לפני וסביב הביוץ.

באיזו תכיפות אפשר לחזור על הטיפול בהפריה חוץ-גופית?

​ניתן לחזור על הטיפול מדי חודשיים, ובמקרים מיוחדים מדי חודש. בסך-הכל מקובל שניתן לבצע 5-7 טיפולים בשנה.

הליך ההפריה החוץ גופית כרוך בהרבה מתחים נפשיים, רגשיים ופיסיים. צוות הרופאים והאחיות ביחידה להפריה חוץ גופית עומד לרשותכם עם ידע וניסיון רב שנצבר לאורך שנים ארוכות של עשייה מתקדמת בתחום. נשמח להעניק ליווי צמוד, להטות אוזן קשבת ולסייע ככל האפשר בהליך, עד להשגת התוצאה הרצויה – כניסה להריון ולידת ילד בריא. אנחנו כאן עבורכם!

ליחידה להפריה חוץ גופית לחצו כאן