האם השמנה היא מחלה

חיי הנוחות ותרבות השפע הפכו את בני האדם במאה ה-21 לשמנים הרבה יותר ממה שהיו בעבר, כאשר האדם נדרש להפעיל את גופו לצורך צייד של מזון ויתר מטלות היום יום. כבר משנת 2007 הוגדרה ההשמנה בעולם כמחלה. למרות שיטות הדיאטה המרובות, הידע הרפואי הרחב על השלכותיה ההרסניות של ההשמנה והניסיונות הרבים שעושות ממשלות ברחבי העולם כדי לעצור את התופעה, נדמה שהעולם המערבי הולך ונעשה שמן יותר ויותר.

"יש קשר חיובי בין השמנה לבין תמותה ממחלות סרטן מסוימות כמו סרטן המעי הגס, סרטן הערמונית, סרטן הרחם, סרטן השחלות, ויתכן גם סרטן השד", אומרת עדה עזר, דיאטנית קלינית ומנהלת מחלקת תזונה ודיאטה במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). "בנוסף, נמצא קשר סטטיסטי חיובי בין השמנה לבין מחלת הסוכרת, מחלות לב, מחלות כיס מרה, מחלות מפרקים ועוד. הדבר המטריד ביותר הוא שאפיוניי מחלה אלו החלו להופיע גם בקרב ילדים עם עודף משקל והשמנה. לצד ההשלכות הבריאותיות, נמצא כי השמנה גורמת לבעיה נפשית, שכן המטופל מרגיש תחושת דחייה בחברה המערבית שבה המודל האידיאלי הוא "רזה = יפה". הפועל היוצא של תחושת הדחייה החברתית הוא הפרעות אכילה קשות אצל ילדים נוער ומבוגרים".

כיום מקובל לבחון האם אדם מתמודד עם עודף שומן או עם השמנה באמצעות מדד ה-BMI - Body Mass Index , שהוא היחס בין המשקל לגובה בריבוע. במידה ומתקבלת תוצאה של עד 30, ניתן לומר כי האדם מתמודד עם עודף משקל (השמנה דרגה 1). כאשר תוצאת ה-BMI היא 30 – 40, מדובר בהשמנה דרגה 2 ובמידה ותוצאת ה-BMI  יוצאת מעל 40, הרי שמדובר בהשמנה מדרגה 3, הקרויה גם Morbid Obesity. חשוב לציין שמדד זה לא לוקח בחשבון את גילו של הנבדק ולא את מינו, וכן לא משקף את אחוז השומן בגוף ואת אופן פיזורו.

שיטה נוספת למדידה כמותית ואיכותית היא חישוב היחס בין רוחב מותניים לבין רוחב ירכיים. מדד זה מלמד על פיזור השומן בגוף, כאשר "השמנת התפוח" – השמנה בטנית – היא ההשמנה המסוכנת, אשר מעלה סיכון למחלות מטבוליות, ביניהן סוכרת, התקפי לב, תהליכים דלקתיים בגוף ועוד.

ממה נגרמת ההשמנה?

כאמור, אורח החיים המערבי הוא כזה המעודד השמנה. בכל זאת, ישנם מספר גורמים מרכזיים ש"אחראיים" לכך שהפכנו להיות שמנים יותר:

• היעדר פעילות גופנית בשילוב עם אכילת מזון עתיר קלוריות.
• תורשה - אדם שהוריו סובלים מהשמנה - סיכוייו לסבול אף הוא מהשמנה גבוהים יותר מאשר סיכוייו של מי שנולד להורים רזים.
• סיבות סביבתיות וחברתיות - לסביבה שבה חי האדם יש השפעה רבה על הרגלי האכילה שלו. דוגמאות להשפעה כזאת: משפחה שבה הרגלי האכילה אינם בריאים וסביבת עבודה שאינה מאפשרת אכילה מסודרת.
• אכילה רגשית - אנחנו אוכלים מכול הסיבות "הטובות": כשעצבניים אוכלים כדי להירגע, כשעייפים אוכלים כדי להתעורר, כשמצויים בלחץ נפשי אובדיכאון מוצאים לעיתים נחמה באוכל. בכל המקרים האלו התוצאה היא אחת - אכילה מופרזת, חוסר סדר והשמנה.
• רקע אורגני להשמנה - לעיתים הגורם להשמנה נובע משיבוש באחד ממנגנוני הגוף, דוגמת הפרעות הורמונליות בבלוטת התריס, בבלוטת יותרת המוח או בבלוטת יותרת הכליה.

כאשר מנתחים את כלל הסיבות להשמנה עולה כי ההשפעה החזקה ביותר היא של אורח החיים והתנהגות, סביבה תומכת והעדר פעילות גופנית (מעל 50%). אם כך, הרי שניתן לעצור את מגיפת ההשמנה ולשמור על אורח חיים בריא, כזה שמעלה את תוחלת החיים ושומר על איכותם. במחלקת תזונה ודיאטה במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) עומדים לשירותכם צוות של דיאטנים ומומחי תזונה, שיכולים לסייע לכם בתהליכי ירידה במשקל ושמירה על אורח חיים בריא. נשמח לתת לכם יד במסע לשיפור הבריאות ואיכות החיים. אנחנו כאן עבורכם!