הפרעות שינה בקרב מתבגרים

הלימודים מרחוק בתקופת הקורונה, לחצים חברתיים, חופשים ארוכים – כל אלו הם חלק מהגורמים אשר מובילים מתבגרים רבים לדחות את שעות השינה וההתעוררות ויכולים לפגוע באיכות השינה ואורכה. בעוד שילדים בשכבות הגיל הנמוכות נמצאים במסגרות חינוכיות או מסגרות חלופיות (צהרונים, למשל), עבור הילדים המתבגרים אין מסגרות כגון אלו, מה שמוביל לשעות ארוכות של שהיה מול מסכים, שעות פנויות רבות או במילים אחרות – שגרת יום שאינה קבועה.

מחקרים מראים שמתבגרים זקוקים ל-9 – 10 שעות שינה מידי יום כדי לתפקד באופן תקין. למרות זאת, נתונים סטטיסטיים שנאספו בשנים האחרונות מציביעים על כך שרוב המתבגרים ישנים פחות שעות מהנדרש. חוסר שעות השינה מוביל לעייפות ותשישות כללית, ירידה ביכולות הקוגניטיביות והתפקודיות, התפתחות או החמרה של הפרעות קשב למיניהן, תגובות אימפולסיביות והתנהגות היפראקטיבית. בטווח הארוך, מחסור בשעות שינה עלול להוביל להתפתחות מחלות לבביות, יתר לחץ דם, סוכרת, דיכאון וחרדה.

"כאשר מדובר על הפרעות שינה בקרב מתבגרים חשוב לעשות את ההפרדה בין מצבים שבהם אכן יש הפרעה כזו לבין מצבים שבהם השעון הביולוגי של המתבגרים פשוט פועל אחת מאשר זה של המבוגרים", אומר ד"ר גד רייזלר, יו"ר חטיבת הילדים במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). "בגיל ההתבגרות השעון הביולוגי של בני הנוער לא תואם את זה של המבוגרים, כלומר הם בנויים ללכת לישון מאוחר ולהתעורר מאוחר יותר. זו הסיבה, למשל, שבמשרד החינוך ביטלו את שעת האפס. זאת ועוד, מחקרים מראים שבמוסדות חינוך שבהם הלימודים מתחילים בשעה מאוחרת ונמשכים עד שעות הצהריים המאוחרות, הישיגיהם של התלמידים עולים. מכאן שאם הילד הולך לישון בשעה מאוחרת יותר בהשוואה להוריו, לא צריך לקפוץ למסקנה שהוא 'ילד רע', 'מרדן', או שהוא סובל מהפרעת שינה, אלא להבין שביולוגית הוא בנוי בצורה אחרת".

ישנם לא מעט מקרים בהם המתבגרים "הופכים את השעון", כלומר ערים לאורך שעות הלילה וישנים כמעט לאורך כל שעות היום. הרגל זה פוגע בשגר החיים ואף עלול לגרום לשיבוש של שעון הביולוגי שמופעל בגוף ומושפע מגורמים חיצוניים. כך למשל, כאשר מחשיך בחוץ, הגוף משדר עייפות ורצון להגיע למצב של מנוחה. הפיכה של שעות היום והלילה בעצם מנטרלת את ההשפעות החיצוניות ובהמשך עשויה לגרום להפרעות שינה כרוניות בקרב המתבגרים.

גם אם המתבגר שלכם הפך את היום ללילה או שאינם מקפידים על שעות שינה מספקות, יש כמה דברים שניתן לעשות:

• חזרה הדרגתית לסדר יום קבוע, דומה לזה שקיים בעת שגרת לימודים.
• הימנעות מפעילויות מעוררות דוגמת אכילה, חשיפה למסכים, שתיית משקאות אנרגיה ומשקאות עתירי קפאין כשעה לפני ההליכה לישון.
• שיחות רבות, בהן תודגש חשיבות שעות השינה עבור התפקוד התקין.

ד"ר רייזלר מציע להתייחס לטיב השינה ולאיכותה ולא לשעות בהן המתבגרים נרדמים ומתעוררים. "חשוב להבין שלא ניתן להשלים שעות שינה בסוף השבוע. מצד שני, במידה והמתבגר ישן מעט יחסית בשעות הלילה אולם ישן מספר שעות במהלך היום, הגוף בעצם מקבל את שעות השינה הדרושות לו לתפקוד מיטבי. מנגד, במידה וטיב השינה ירוד ומשך השינה קצר, יכולה להתעורר בעיה שלרוב תהיה קשורה לנושא רגשי-נפשי. בנוסף, יכולים להיות מקרים שבהם המתבגרים סובלים מהפסקת נשימה בשינה וכאן נדרשת התערבות רפואית שתיתן מענה לעניין".

הידעתם?

• בעשורים האחרונים משך השינה של האדם בעולם המערבי התקצר בכשעתיים

• משך שינה קצר עלול להוביל להשמנת יתר

• מחקרים מראים על קשר בין מחסור בשינה לבין ירידה בדימוי העצמי