יחידה לדימות השד

ממוגרפיה דיגיטלית עם טומוסנתזיס (ממוגרפיה תלת מימדית)

הממוגרפיה הינה צילום רנטגן של השדיים הנעשית במכון הממוגרפיה של היחידה לדימות השד במכשור המתקדם ביותר, המפיק צילומים איכותיים עם כמות קרינה קטנה מאוד.

 במהלך הבדיקה מוצמד השד בין שני משטחים מקבילים. לכל שד נלקחות 2 תמונות בשני מנחים, סהכ 4 צילומים. הצילומים נעשים כאשר השד נלחץ בין שני משטחים קשיחים. יתכן שהלחץ יגרום אי נוחות מסוימת או כאב, למשך מספר שניות (זמן הצילום).

ללחיצה שתי מטרות:

• לגרום לרקמות השונות בשד ל"התפרס" ואז ניתן להפריד ביניהם בצילום מבלי ש"יסתירו" זו את זו.
• ככל שהשד לחוץ יותר וכתוצאה מכך "דק" יותר, דרושה פחות קרינה לצילום.

בדיקת הממוגרפיה נחשבת במשך שנים רבות לבדיקת הסקר המקובלת והטובה ביותר במטרה לגלות סרטן שד בשלבים המוקדמים של המחלה - דבר התורם משמעותית להעלאת סיכויי הריפוי של המחלה והפחתת התמותה ממנה.

יחד עם זאת, יעילות הממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד איננה אחידה לכלל הנשים. יעילותה גבוהה יותר בשד עם רקמה שומנית, מבנה האופייני לנשים לאחר גיל המעבר (בדרך כלל) ומגיעה עד ל-85-90%. לעומת זאת, בשד בעל מבנה גלנדולרי הנקרא גם "שד צפוף או סמיך", ואופייני לרוב לנשים צעירות, יעילות הבדיקה יורדת לכ-65%.

בשנים האחרונות מייחסים חשיבות גבוהה לסוג מרקם השד והסיכון לחלות בסרטן השד. בעבודות רבות נמצא שאצל נשים עם מרקם שד צפוף, הסיכון לחלות בסרטן השד גבוה  יותר מנשים עם מרקם שד שומני.

לאחרונה נחקק במספר מדינות בארצות הברית, חוק המחייב את מכוני הממוגרפיה לדווח על סוג מרקם השד לפי ה-ACR ‏(American College of Radiology). כאשר לנשים עם מרקם שד צפוף (BIRADS – C/D) מומלץ השלמת הערכת השד עם בדיקות דימות נוספות, כגון אולטרסאונד (US‏, Ultrasound) ו/או דימות בתהודה מגנטית (MRI‏, Magnetic Resonance Imaging), במטרה לשפר את יעילות בדיקות הממוגרפיה. בנשים עם מרקם שד שומני, עקב היעילות הגבוהה של הממוגרפיה ובמיוחד של הממוגרפיה התלת מימדית, הקיימת במכון השד, אין צורך בתוספת של בדיקת האולטראסאונד, למעט במקרים אבחוניים.

עקב המגבלות הידועות של בדיקות הממוגרפיה, ועל מנת להתגבר עליהן, הושקעו מאמצים רבים על ידי החברות המייצרות ציוד זה במטרה לשפרו. כפועל יוצא מכך פותח מכשור דיגיטלי הנמצא בשימוש ונחשב למדויק יותר.

יתרונות הממוגרפיה הדיגיטלית:

• לתמונה המתקבלת רזולוציה וניגוד גבוהים, וישנה אפשרות להדגיש את הממצאים, ובכך לשפר לעיתים את דיוק האבחנה
• כמות הקרינהבבדיקה זו נמוכה
• הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת עיבוד של בדיקה, וכך נמנע מדי פעם הצורך בביצוע צילומים נוספים
• אחסון הבדיקות במחשב קל ונוח: הבדיקות נשמרות בארכיון הדיגיטלי וכך ניתן להשוותן לבדיקות קודמות ולאתר שינויים שיכולים להעיד על קיום גידולים בשלב מוקדם
• שימוש במערכות CAD‏ (Computer Assisted and Detection) או AI (Arteficial Intelligence) לשיפור האבחון.
• תוספת של טכנולוגיות נוספות כגון הטומוסינתזיס (Tomosynthesis - ממוגרפיה תלת ממדית המאפשרת לבדוק את רקמת השד בשכבות דקות), ממוגרפיה עם חומר ניגודי ואפשרויות נוספות

הבעיה העיקרית בבדיקת הממוגרפיה נעוצה ביכולת נמוכה לאתר גידולים בשלב מוקדם, בעיקר עקב הסתרת התהליכים הממאירים על ידי הרקמה הסמוכה.

במכשיר הטומוסנתזיס (תלת מימד) הדטקטור של מכשיר הממוגרפיה, נע בצורה הדומה לקשת, או מניפה מעל השד ומאפשר עיבוד תלת מימדי של התמונות על ידי קבלת מספר רב של תמונות מזוויות שונות, בכמות קרינה נמוכה יחסית. מתקבלים מספר חתכים שעוביים כ-1 מילימטר ולאחר שחזור, מתאפשרת הפחתה משמעותית של הטשטוש הנגרם על ידי רקמת השד, עם שיפור באבחון וברגישות לאיתור נגעים קטנים בבדיקות הממוגרפיה. בבדיקה זו, בשונה מבדיקת הממוגרפיה הדיגיטלית הקונבנציונלית, שבה כל השד נכלל בתמונה אחת, מתקבלות תמונות רבות המשוחזרות בתחנת קריאה, בדומה לבדיקות הדמייה כמו טומוגרפיה ממוחשבת (CT‏, Computed Tomography) או דימות בתהודה מגנטית. למעשה זוהי מעין ממוגרפיה תלת מימדית.

טכנולוגיית הטומוסנתזיס מאפשרת לזהות נגעים בשד ללא "חפיפה" של רקמת השד הסמוכה כפי שקיימת בבדיקת הממוגרפיה הרגילה שהינה דו ממדית.

יתרונות הבדיקה על הממוגרפיה הסטנדרטית בכך שמאפשרת הדגמה טובה יותר של הרקמה גם בנשים בעלות שד סמיך ומאפשרת אבחון טוב יותר של גושים ועיוותים עדינים בשד. מחקר פרוספקטיבי גדול שבוצע בקרב 16000 נשים והשווה את הממוגרפיה הרגילה בדו-ממד מול הטומוסינטזיס (ממוגרפיה בתלת מימד), הראה עליה של כ-27% בזיהוי של סרטן השד בקבוצה האחרונה. הטכנולוגיה של טומוסינטזיס נמצאה יעילה גם בקרב נשים עם שד צפוף וגם בקרב נשים עם שד שומני. 

במכשיר החדיש הקיים במכוננו, מבוצעת הבדיקה התלת מימדית עם שחזור דו מימדי של השד, הדומה לתמונת הממוגרפיה הדיגיטלית ומאפשר קבלת אינפורמציה מדויקת ורבה יותר מבלי להעלות את רמת הקרינה הניתנת לשד.

הכנה לבדיקת ממוגרפיה:

• הנך מתבקשת להגיע למכון במועד שנקבע לך.
• יש להימנע ממריחת קרם גוף, דאודורנט או טלק (שעלולים לגרום לעיוות התמונה).
• חשוב מאד להביא צילומים קודמים להשוואה, דבר היכול לחסוך ממך צילומים נוספים  ובירורים מיותרים.  

קרע תוך קופסיתי בתל סיליקון מימין, תמונת MRI שד רצפי סיליקון במנח אקסיאלי

גוש שפיר (פיברואדנומה) בתמונת אולטראסאונד של בחורה צעירה

תמונת MRI שד, לאחר הזרקת חומר ניגוד
מדגים אזור האדרה אחורית לפטמה השמאלית, מתאים לגידול בשד

ביופסיה בהנחיית  MRI
מוקד האדרה חשוד אחורית לפטמה הימנית בנבדקת בסיכון גבוה לסרטן שד
הודגם רק ב-MRI, (תמונה שמאלית – האזור החשוד מסומן בחץ) ולכן היה צורך לדגום אותו ב-MRI  (בתמונה האמצעית החץ מסמן את המחט באזור החשוד).
בסוף הפעולה מוכנס קליפ לסימון אזור הביופסיה (מסומן בחץ בתמונה הימנית).