רפואת הפה

כללי

כיום ידוע כי קיים קשר בין מחלת החניכיים ומוקדי הזיהום בפה לבין מחלות כגון סוכרת, מחלות לב מסוימות ומחלות במערכת החיסונית. חולים המטופלים בנוגדי קרישה יטופלו לאחר בדיקות דם מתאימות על מנת למנוע דימום מוגזם. חולים במחלות כמו לוקמיה יקבלו תשומת לב מיוחדת על מנת לטפל בתופעות הספציפיות ברקמות הפה. חולים העומדים לפני טיפולים כימותרפיים או קרינתיים ייבדקו ויטופלו על מנת למנוע סיבוכים מיותרים. חולי לב או חולי לחץ דם גבוה דורשים ניטור ייחודי כגון דופק, לחץ דם ריווי חמצן בדם וכו'..

המצבים הרפואיים הדורשים שיתוף פעולה בין רופא השיניים לרופא המשפחה

מאת פרופ' אדי גרפונקל ז"ל - מומחה ברפואת הפה

בעבר חשבו שדלקות החניכיים נוצרות כתוצאה מחוסר צחצוח השיניים בלבד. כיום ידוע שהחניכיים מודלקות כתוצאה מזיהום של חיידקי סטרפטוקוקים  וקפנוציטופגה אשר עלולים להתפזר בזרם הדם ולהתיישב באברים כמו מסתמי הלב, כליות ומוח. הרפואה הכללית דורשת היום מרפואת השיניים לקבל אחריות ולטפל באותם מוקדי זיהום. קיים קשר סטטיסטי מובהק בין דלקות החניכיים לבין: הנטייה להתקפי לב, איזון מחלת הסוכרת, לידות מוקדמות של וולדים פחותי משקל ואף אלצהיימר.
 
לחץ פיזיולוגי ונפשי עלול להחמיר את מחלות החניכיים ומחלת הסוכרת. במצבי לחץ, הגוף מפריש הורמונים, סטרואידים ואדרנלין המפרים את איזון הסוכר במחלת הסוכרת. ידוע שסילוק מוקדי הדלקת בפה מקל על השגת איזון הטיפול באינסולין ואף עשוי להפחית את הכמות הנדרשת. ההשפעה היא הדדית – חוסר איזון במחלת הסוכרת מביא להחמרה במחלת החניכיים. בעיה נוספת אצל חולי הסוכרת היא פגיעה בהפרשת הרוק המחייבת תשומת לב מיוחדת, היא מביאה ליובש בפה והטיפול בה נעשה בעזרת תרופות כמו למשל סלגן. שיתוף פעולה הדוק דו כיווני, בין רופא השיניים לרופא המשפחה מחויב המציאות.
 
אצל חולי לב טיפול השיניים עצמו עלול לגרום למתח ולחץ ולכן יש לנקוט אמצעי זהירות מתאימים בעת הטיפול: תרופות נגד חרדה, תרופות נגד תעוקת חזה, גז צחוק, הרדמה מקומית יעילה, טיפולים קצרים, תרופות משתנות להוצאת נוזלים מהגוף – כל זאת לאחר הערכת מצבו של חולה הלב בתיאום עם רופא המשפחה.
 
הסתיידויות בתוך העורך הראשי בצוואר עלולות להתגלות בעת צילומים פנוראמי רוטיני של השיניים. חולים אלו מופנים לבדיקה וטיפול אצל רופאים מומחים וטיפול המשכי יכול להיות – אספירין למניעת יצירת קרישי הדם.
 
חולים אונקולוגיים המטופלים בעזרת כימותרפיה והקרנות, סובלים מכיבים וזיהומים מזדמנים באזור הפה המתפתחים עקב החלשת המערכת החיסונית. רופא השיניים מטפל בהקטנת אוכלוסיית החיידקים בפה בעזרת מתן תרופות מחטאות לשטיפות קבועות בבית או באמצעות טיפול אנטי ויראלי או אנטי פטרייתי הניתן בכדורים ובמשחות.
 
נטייה לדמם – ריבוי ניתוחי הלב, החלפת מסתמים, ניתוחי מעקפים, הכנסת קוצבי לב ודפיברילטורים מחייבים מתן טיפול למניעת קרישת הדם על ידי רופא המשפחה. טיפול שיניים שגורם לדמם דורש נקיטת אמצעים מיוחדים על מנת למנוע דימום מוגזם: תפרים, שימוש בתרכיבי ג´לטין אשר מפסיקים את הדימום בעזרת לחץ מקומי ותרופות מקומיות למניעת פירוק קרישי הדם, כמו למשל הקסאקפרון. רופא השיניים נדרש לקבל מרופא המשפחה את הערכים העדכניים של מנגנון קרישת הדם.
 
פה בוער – חולים רבים ובמיוחד חולות, פונים לרופא השיניים עם תלונות על כאבים ושריפה בפה, סינדרום הידוע בשם Burning Mouth. על מנת להגיע לטיפול מתאים, מחויב שתוף פעולה בין רופא השיניים לרופא המשפחה, אשר יכול לגלות קשר בין הסינדרום למצבים כמו: סוכרת, נטילת תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה, חוסר וויטמינים, חוסר מינרלים ובמקרים מעטים אף דיכאון. הטיפול נעשה במשולב על ידי שני הרופאים בעזרת תרופות מרגיעות מקומיות ו/או טיפול תרופתי כללי בהתאם למחלה.