כירורגיית פה ולסתות

שתלים דנטליים

השימוש בשתלים דנטליים נעשה כבסיס עליו ניתן יהיה לבנות שן בעזרת כתר. שיטה זו מיושמת כאשר שורש השן הרוס והיא נעקרת, ואז נוצר חלל שיש למלאו, או כאשר השן חסרה מסיבות אחרות. השלמת השן החסרה חיונית בשל צרכים אסתטיים ותפקודיים- כגון פונטיקה (דיבור), לעיסה, והתחלת פירוק המזון - בהעדר שיניים תהליכים אלו מופרעים. תפקידן המשמעותי של השיניים באזור הקדמי של הפה (קרוב לשפתיים) הוא אסתטיקה ופונטיקה בעוד שהאחוריות משמשות ללעיסה ותחילת עיבוד המזון.
 
חסרון השיניים נובע לרוב מארבע סיבות עיקריות:
מחלות חניכיים - שכיחות בגילאי 40 ומעלה.
עששת - הגורמת לרקבון השן - שכיחה יותר בקרב הגילאים הצעירים
טראומות כגון תאונות דרכים או חבלות.
גידולים ממאירים בלסת שיש להוציאם מהלסת אשר יחד אתם מוציאים גם את השיניים ולאחר מכן יש לשחזרן.
 
השתלים עשויים מטיטניום, היות וזאת המתכת שנמצא שהנה בעלת היכולת המיטבית ליצור קשר עם העצם, פעולת החיבור בין השתל לעצם נקראת אוסיאו-אינטגרציה.
 
שיעורי ההצלחה של השימוש בשתלים הדנטליים עומדים כיום על כתשעים וחמישה אחוזים ומעלה.
ההשתלה "המסורתית" נעשית בניתוח שבו השתל מוחדר לתוך העצם, ולאחר מכן הוא מכוסה בעזרת תפירת החניכיים מעליו כך שהוא ישאר מוגן. בתהליך הריפוי הראשוני של העצם סביב השתל, היא מקיפה אותו, "סוגרת עליו" ומהדקת את השתל בתוכה כך שהוא מעוגן היטב. לאחר מכן על המטופל להמתין לריפוי במשך 3-6 חודשים. בשלב הבא מבצעים ניתוח נוסף שבו חושפים חלקו הראשון והעמוק של השתל ומחברים אותו בהברגה לחלק נוסף. לשם כך נעזרים ב"כיפות ריפוי" עשויות מתכת, כיפות אלו מתברגות לשתל ויוצרות נתיב פתוח לחלל הפה כך שניתן יהיה להתחבר דרכן לשתל. לאחר מכן על המתרפא להמתין מספר שבועות עד להחלמת החניכיים סביב כיפות הריפוי ורק אז ניתן לבנות עליה את השן. מצב זה נחשב למצב האידיאלי ונטול הסיבוכים. אולם הוא משתנה כאשר קיימת שן הרוסה- במקרה זה בעת בניית השן, יש לבנות מעל השתל מבנה ומעליו להתקין את הכתר, ולצורך זה נעשה שימוש במבנה שמתברג לשתל. במקרה כזה הטיפול הוא משולב וכולל את הרופא המשקם לצד הרופא הכירורג. רופא כירורג מבצע את הניתוח ואילו הרופא המשקם אחראי על המבנה, הכתרים ותכנון התוכנית הטיפולית בהתאם לצורכי המטופל.
 
בעיה נוספת עלולה להתעורר במידה והעצם אליה השתל מוחדר אינה מספקת מבחינת גובה ורוחב, אולם גם אם קיימת מסת עצם מספקת עליה להיות ממוקמת בתוך הפה במיקום המתאים לשתל. אם לדוגמא העצם ממוקמת עמוק מדי, עלול להתקבל מצב שבו הכתר יהיה ארוך מדי. ולכן בטרם ההשתלה יש צורך לבדוק ולטפל תחילה בעצם, ולהגדילה בעזרת השתלה. החסר במסת העצם יכול לנבוע כתגובה לעקירת השיניים או נשירתן. לאחר אובדן השיניים העצם עוברת תהליך טבעי של ספיגה. ככל שחולף זמן רב יותר ממועד העקירה כמות ספיגת העצם גדולה יותר. סיבות נוספות לכך הן טראומות או הוצאת גידולים מהלסת.

הוראות לאחר טיפול כירורגי (תחת כירורגיית פה ולסתות).

 כיצד עליך לנהוג לאחר עקירה או כל ניתוח אחר בחלל הפה?

​כללי
דימום, כאב ונפיחות במידה מסוימת הם תופעה נורמלית. צמצם את פעילותך למינימום במשך מספר שעות. המנע מאכילה, שתייה ודיבור מיותר. אל תשטוף את הפה ואל תצחצח שיניים במשך 24 שעות. פעילויות אלו עלולות למנוע יצירה של קריש הדם החיוני למהלך הריפוי התקין.
על מנת להקטין את הסיבוכים האפשריים להבטיח ריפוי טוב ומהיר, הישמע להוראות הבאות:

שליטה על דימום
עם סיום הפעולה, שמור על לחץ קבוע על האזור המדמם באמצעות  נשיכה על פד גזה שהונח במקום ע"י הרופא. הלחץ עוזר להקטין את הדימום ומאפשר יצירה של קריש דם באזור העקירה/הניתוח. הסר את פד הגזה בעדינות לאחר כ- 20 דקות. משך 24 שעות ניתן עדיין להרגיש רוק דמי בחלל הפה. במידת הצורך ניתן להניח שוב על האזור במדמם פד גזה או שקית תה. עם הפסקת הדימום ניתן לחזור לכללי היגיינה אורלית נכונים.

הקלה על הכאב
עם סיום הפעולה יש להתחיל בלקיחת משככי כאבים על פי הוראות הרופא המטפל על מנת להקטין את אי  הנוחות העלולה להיווצר עם חלוף השפעת חומר האלחוש המקומי. שימוש בקרח יכול גם הוא לתרום בהקלה על אי הנוחות. אם הכאב נמשך לאחר 24 שעות יש להמשיך לקחת משככי כאבים.

הקטנת הנפיחות
עם סיום הפעולה יש להניח שקית קרח על האזור המנותח. יש להניח את הקרח למשך 20 דקות, להסיר אותו למשך 20 דקות, להניח שוב ל 20 דקות וחוזר חלילה. יש להמשיך נוהל זה ביממה הראשונה, על מנת למנוע התפתחויות של נפיחות ניכרת ואי נוחות. אין צורך להשתמש בקרח בתום היממה הראשונה. ניתן לצפות לנפיחות למשך 10 ימים עד שבועיים ולחום גוף של 38 מעלות.

חשיבות ההיגיינה האורלית
24 שעות לאחר הניתוח יש לשטוף את הפה בעדינות במי פה לפי הוראות הרופא המטפל. יש לחזור על השטיפה לאחר כל ארוחה או 4 פעמים ביממה למשך שבוע. שטיפת הפה חשובה ביותר מכיוון שהיא מסירה שאריות מזון וחיידקים מאתר העקירה או הניתוח, מונעת יצירת זיהום ומקדמת את תהליך הריפוי. יש להבריש את הלשון עם מברשת שיניים יבשה על מנת להקטין את סך כמות החיידקים בחלל הפה. יש להיזהר לא לפצוע את אזור העקירה או הניתוח.

אכילה נכונה
אין לאכול או לשתות בשעתיים הראשונות. ביממה הראשונה יש לאכול אוכל רך וקר. יש להקפיד על שתייה מרובה הן בזמן הארוחות וגם ביניהן. יש להתחיל לאכול אוכל קשה רק במידה ולעיסתו מספיק נוחה.

הוראות מיוחדות לאחר עקירת שיניים כלואות
הוצאת שן כלואה הנה פעולה כירורגית. יש לצפות למהלך קשה יותר מהרגיל לאחר הניתוח, ולכן יש להקפיד הקפדה יתרה על ההוראות על מנת להימנע מסיבוכים.
חומרת הכאבים לאחר הניתוח תלויה בדרגת הקושי של הפעולה ומצבך הפיזי. יש לקחת את משככי הכאבים בדיוק לפי ההוראות ולא להמתין לכאבים.
צפויה וריאביליות רבה בצורת הריפוי.
יש לצפות לנפיחות ניכרת. יש להקפיד על הנחת קרח על האזור המנותח כפי שכבר צוין.
יש לצפות לקושי בפתיחת הפה וקושי בבליעה.
לעתים עלול להישאר נימול בשפה או בלשון בצד המנותח, למשך תקופת זמן המשתנה מאדם לאדם.