התפשלות המעי בילדים

JOURNAL OF PEDIATRIC SURGERY 2017

התפשלות המעי היא סיבה שכיחה לחסימת מעיים בילדים עד גיל שנתיים. הישנות מוקדמת של התפשלות אילאו-קולית של המעי מהווה חשש לאחר החזרה ראשונית מוצלחת בחוקן אויר, עם שכיחות שיכולה להגיע עד ל- 20% בסדרות שונות. טיפול תרופתי ע"י מתן סטרואידים הוצע בספרות כטיפול שיכול למנוע אירועים אלה במידה משמעותית. מטרת מחקר זה הייתה לבחון תפקידם של סטרואידים מסוג דקסמטזון בהפחתת הישנות מוקדמת של התפשלות המעי, לאור הדעות השונות הקיימות בספרות בנושא עד כה.

נערכה סקירה של 174 ילדים אשר עברו החזרה מוצלחת של התפשלות המעי בחוקן אויר. בקבוצה הראשונה קיבלו הילדים דקסמטזון תוך ורידי במינון של  0.5 מ"ג/ק"ג/מנה בעת האבחנה ומיד לאחר הטיפול. בקבוצה  השנייה לא קיבלו הילדים דקסמטזון כלל. לא נמצאו הבדלים  סטטיסטיים בין הקבוצות למעט הגיל הצעיר יותר בקבוצת אלו שקיבלו דקסמטזון.

לא נמצא הבדל משמעותי בשיעור הישנות מוקדמת של התפשלות המעי לאחר החזרה מוצלחת בחוקן אויר בין שתי הקבוצות : 5.4% בקבוצה שלא קבלה סטרואידים (4/74) ו- 14% בקבוצה שקיבלה סטרואידים (14/100). טווח זמן קבלת הילדים לחדר המיון מתחילת האירוע היה 30 שעות בממוצע. מרבית אירועי ההישנות לאחר החזרה פנאומטית מוצלחת התרחשו בשמונה שעות הראשונות לאחר הפעולה.

מצאנו כי טיפול תרופתי מוקדם בדקסמטזון לא הוריד את שיעור האירועים החוזרים של התפשלות המעי בילדים לאחר החזרה מוצלחת בחוקן אויר ולכן הוא אינו מומלץ.