זיהום בשלד ובמפרקים בילדים
זיהום חיידקי מתרחש כאשר חיידק חודר אל זרם הדם ו"מתיישב" בעצם או במפרק. מרבית מהמקרים החיידק מגיע מזרם הדם בעקבות זיהום חיידקי אחר (דלקת גרון, דלקת מעיים וכו'). בחלק קטן המקרים הזיהום מתרחש בעקבות פגיעה ישירה בעצם כגון עקב פגיעת מעיכה, שבר פתוח וכו'.
זיהום של המפרק עלול לגרום להרס של סחוס המפרק דבר היכול לגרום להגבלה ולכאבים להמשך החיים, ולכן יש צורך בזיהוי וטיפול מוקדם ככל האפשר.
התסמינים הינם כאב, חום גבוה, רגישות ונפיחות במקום הזיהום. הילד ימנע מהנעה של האיבר, יסרב לדרוך או יצלע אם ישנה מעורבות של הרגל. במקרים של זיהום במפרק/עצם ביד, הביטוי יהיה להימנע מהנעת היד או לשאת עומס עליה .
בבדיקתו מעבדה יהיו ממצאים שמצביעים מצב זיהומי כגון עליה בספירת תאי הדם הלבנים, מדדי דלקת מוגברים.
צילומי רנטגן הכרחיים אך לרוב יהיו תקינים (הכרחיים על מנת לשלול סיבות נוספות להגבלה וכאבים כגון שבר, גידול וכו'). במקרה של זיהום בעצם , הסימנים בצילום יופיעו רק לאחר שבוע-שבועיים.
בדיקת אולטרסאונד, הינה בדיקה זמינה ובטוחה (ללא קרינה) ושימושית באבחנת זיהומי מפרקים. מטרת הבדיקה העיקרים היא הערכת הנוזל בחלל המפרק.
אמצעי דימות נוספים מבוצעים בהתאם לצורך.
כיצד מטפלים?
בזיהום של המפרק יש צורך לטפל בדחיפות.
הטיפול כולל ניקור המפרק ע"י מחט . מטרת הניקור היא לשם אבחנה ע"י בדיקת הנוזל וכן לצורך שטיפה של המפרק. הניקור מבוצע בטשטוש או בהרדמה, בהתאם לשיקולים שונים. לעיתים נדרשים ניקורים חוזרים במידה ואין שיפור בכאבים בחום ובמדדי הדלקת.
במידה והדבר אינו מתאפשר ניתן לבצע פתיחה כירורגית של המפרק עם שטיפות.
במקביל לפעולה הכירורגית, יהיה צורך במתן אנטיביוטיקה לזמן ממושך, בין ימים לשבועות ולעתים אף לחודשים. תחילה באמצעות אנטיביוטיקה לוריד, ובהמשך לרוב יהיה ניתן להמשיך טיפול באנטיביוטיקה דרך הפה.
בזיהומים בעצם לרוב אין צורך בניתוח אם כי לעתים אם אין שיפור ע"י טיפול אנטיביוטי, נדרש ניתוח. זיהוי החיידק לרוב מתבצע באמצעות תרביות דם, והטיפול הינו טיפול אנטיביוטי ממושך.
הטיפול בזיהומים במערכת השלד מתואם עם מומחים למחלות זיהומיות בילדים, והמעקב הוא ע"י במרפאת מחלות זיהומיות בילדים ובמרפאת אורתופדיה ילדים.