נקע מולד של מפרק הירך
נקע מולד של מפרק הירך הוא ליקוי בהתפתחות של מפרק הירך המתבטא בפריקה מלאה של ראש הירך או חוסר התפתחות של מפרק הירך.
מה זה?
מפרק הירך הינו מפרק שצורתו היא מכתש ועלי. יציבותו של המפרק מתאפשרת בשל צורתו זו וכן בשל מעטפת המפרק ורצועות המחזיקות אותו במקומו. נקע מולד של מפרק הירך (DDH) הוא ליקוי בהתפתחות של מפרק הירך המתבטא בפריקה מלאה של ראש הירך או חוסר התפתחות (דיספלזיה) של מפרק הירך. פריקה מלאה היא מצב בו ראש הירך נמצא מחוץ למכתש (אצטבולום). בדיספלזיה המכתש רדוד ואינו מאפשר למפרק להתפתח באופן תקין. עומקו של המכתש, החשוב ליציבות המפרק נוצר, בין היתר, על ידי הראש העגול של עצם הירך שנמצא בתוכו. במקרה של דיספלזיה , מפרק הירך עלול לצאת ממקומו, דבר שאינו מאפשר התפתחות תקינה של המפרק. הן פריקה והן דיספלזיה שאינם מטופלים עלולים לגרום לצליעה בהמשך ולשינויים שחיקתיים של מפרקי הירך בגיל מוקדם.
מדובר במצב שקיים מלידה או עלול להתפתח במהלך החודשים הראשונים לחיים. שכיח לראות תינוקות הנולדים עם מפרק שצורתו תקינה, אך הוא אינו יציב. ברוב המוחלט של מקרים אלה, הגורם לחוסר יציבות הינו גמישות רצועות בעקבות הורמונים העוברים מהאם לעובר במהלך הלידה והמפרק מתייצב בתוך ימים ספורים ללא צורך בטיפול .
כיצד מאבחנים?
נקע מולד של מפרק הירך מאובחן בחלק מהמקרים בעת בדיקת רופאי הילדים לאחר הלידה. עם זאת, כיוון שבעיה זו יכולה להתפתח עם הזמן, אנו ממליצים לכל התינוקות באופן שגרתי על ביצוע בדיקת על קול (US) מפרקי ירך לכל תינוק בגיל 6 שבועות. לא ניתן לבצע אבחנה טרום לידתית של DDH.
למי זה קורה?
DDH הינו מצב הקשור באופן משמעותי לתנוחת העובר ברחם וליכולת של העובר לנוע במהלך ההריון. ישנם מספר גורמי סיכון מוכרים למצב של DDH. העיקרי שבהם הינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה שלו היה DDH. לדוגמא, אם נולד ילד עם DDH, ישנו כ 30% סיכוי שהילד הבא ייוולד גם הוא עם DDH. ישנם גורמי סיכון רבים נוספים, והם: הריון ראשון, הריון מרובה עוברים, מצג עכוז, מיעוט מי שפיר וכדומה. ככלל, DDH מופיע בשכיחות גבוהה יותר בבנות מאשר בבנים.
כיצד מטפלים בזה?
ב-DDH חשוב לטפל מיד לאחר האבחנה. ככל שנתחיל טיפול מוקדם יותר, כך משך הטיפול יהיה קצר יותר וכן הסיכוי של הטיפול להצליח גבוה יותר. מקרים בהם מתחילים טיפול בגיל מאוחר הם קשים יותר לטיפול וחלקם נזקקים לטיפולים ניתוחיים, אשר הינם נדירים יחסית בתינוקות שהחלו טיפול לפני גיל חודשיים.
מטרת הטיפול הוא החזרת/שמירת ראש הירך במכתש (אצטבולום) והתפתחות תקינה של מפרק הירך. אופן הטיפול מתבסס על היכולת של עצמות התינוק להתעצב מחדש, והוא מצריך שמירה על מיקום המפרק על ידי רצועות מיוחדות PAVLIK או כרית פישוק מיוחדת או על ידי גבס בעת הצורך. משך הטיפול משתנה מתינוק לתינוק ועשוי להימשך בין 6 שבועות למספר חודשים. ההחלטה על משך הטיפול נעשית בהתאם לבדיקה הגופנית ובדיקת על קול המבוצעת אצלנו במרפאה ע"י אורתופד ילדים בעת הביקורת. בתינוקות גדולים, לעתים יש צורך במעקב על ידי צילומי רנטגן. ככל שנקפיד יותר על השימוש במתקן הפישוק, כך הסיכוי שלנו להצליח בטיפול בלי להזדקק להתערבות נוספת גדול יותר.
לאחר סיום הטיפול ברצועות, תוזמנו להמשך מעקב לבדיקת על קול לאחר זמן ללא טיפול. אם ישנם גורמי סיכון נוספים ל DDH, אשר גורמים לשכיחות גבוהה יותר של הישנות הפריקה, תוזמנו למעקב ממושך בהתאם לצורך.
מתי צריך ניתוח?
כאשר מבנה מפרק הירך לא משתנה במהלך הטיפול או כאשר האבחנה נעשית בגיל מאוחר (מעל 6 חודשים), לעיתים קרובות יש צורך בטיפולים ניתוחיים. הטיפול הניתוחי מותאם לפי הבעיה וגיל הילד.
אילו ניתוחים לטיפול ב DDH- מבוצעים במחלקתנו?
- החזרה סגורה - מדובר בשחזור מפרק הירך ללא חתך בעור, המתבצע בהרדמה מלאה. זהו טיפול המתאים לרוב לתינוקות קטנים. מבצעים הזרקה של חומר ניגוד לתוך מפרק הירך (ארתרוגרפיה) וכך מאפשרים וידוא שחזור מוצלח של מבנה המפרק בעזרת בדיקת דימות (שיקוף או CT בעת ההרדמה). ארתרוגרפיה מאפשרת הערכת ראש הירך כולל החלק הסחוסי שלו וכן מאפשרת בדיקה תוך כדי הנעת מפרקי הירך. לאחר החזרה סגורה, מקובע המפרק על ידי גבס ספייקה המונח על שתי הרגליים והבטן, למשך 6 שבועות לפחות. לאחר 6 שבועות, תבוצע הערכה של יציבות מפרק הירך תחת שיקוף בהרדמה מלאה ובמידת הצורך יותקן גבס נוסף, עד להתייצבות מפרק הירך במקומו. במקרים מסוימים נדרש ניתוח קטן לשחרור גיד במפשעה על מנת לאפשר הגדלת הפישוק. חשוב להדגיש כי בכל הרדמה להחזרה סגורה של מפרק ירך, אנו מוכנים גם לביצוע החזרה פתוחה, במקרה שלא ניתן להשיג שחזור של המפרק.
- החזרה פתוחה - כאשר לא ניתן להשיג החזרת ראש הירך ותיקון מבנה המפרק ללא חתך בעור, מבצעים החזרה פתוחה של המפרק למקומו. בניתוח זה מבוצע חתך באזור המפשעה בצד המנותח, המאפשר חשיפה של המפרק עצמו, כולל ראש הירך ועצם האגן, לצורך החזרת ראש עצם הירך למקומו. לאחר הניתוח מקובע המפרק על ידי גבס ספייקה המונח על שתי הרגליים והבטן, למשך 6 שבועות לפחות. לאחר 6 שבועות, נבצע הערכה של יציבות מפרק הירך תחת שיקוף, שוב, בהרדמה מלאה, ובמידת הצורך יותקן גבס נוסף, עד להתייצבות מפרק הירך במקומו.
- שחזור מבנה מפרק הירך - במקרים מסוימים, בעיקר כאשר האבחנה נעשית בגיל מאוחר (מעל שנתיים) או לא ניתן להחזיר המפרק בשיטות שצויינו לעיל או כאשר ישנן מחלות נלוות, לא ניתן להחזיר את המפרק למקומו ללא עיצוב מחדש של עצם הירך ושל עצם האגן. במקרים אלה מבצעים ניתוחים מורכבים יותר בהם מבוצע חיתוך של עצם הירך ועצמות האגן ובנייה של מבנה המפרק. השיטה הניתוחית נקבעת עבור כל ילד בהתאם למבנה מפרק הירך, גיל הילד בזמן התיקון ומחלות נלוות, אם קיימות.
גבס ספייקה (SPICA)
מה זה?
גבס ספייקה משמש לטיפול בשברים של עצם הירך המקורבת, או לקיבוע מפרק ירך מכל סיבה שהיא.
למה שתי רגליים?
מפרקי הירך מחוברים שניהם לעצם אגן אחת. מסיבה זו, הנעה של מפרק הירך בצד אחד גורמת להנעה של מפרק הירך בצד השני.
איך משתמשים בשירותים?
במהלך הטיפול בגבס ספייקה, עשיית צרכים מתאפשרת בחיתול בלבד. יש להקפיד על הכנסה של חיתול לתוך הגבס, ולא מסביבו.
איך אוכלים?
אכילה ושתייה במהלך הטיפול בגבס ספייקה מבוצעות בחצי ישיבה, בזוית של כ 30 מעלות, עם תמיכת כריות או משענת כסא גלגלים.
איך נוסעים ברכב?
נסיעה ברכב עם גבס ספייקה מצריכה מתקן המאפשר נסיעה בשכיבה, דבר שלא מתאפשר במושבי בטיחות רגילים. ניתן לקבל מידע לגבי מושבי בטיחות דרך המרכז להדרכה לנסיעה בטוחה לילדים עם צרכים מיוחדים לזכרה של טובי קורן, הממוקם בבית חולים אלי"ן בירושלים. את המרכז ניתן להשיג בטלפון 02-6494277, או במייל safe@alyn.org.il.
