פריקת פיקה

מה זה?

הפיקה היא העצם שבקדמת הברך. זוהי עצם "צפה" (ססמואידית) הגדולה ביותר בגוף. היא מחוברת בחלקה המקורב לגיד השריר הארבע ראשי ובחלקה המרוחק לגיד הפיקה, ויוצרת מפרק עם חלקה המרוחק של עצם הירך. המשטח הסחוסי של הפיקה בנוי בצורת V והיא נעה בתוך שקע המותאם לה בצורתו (טרוכלאה). פרט למבנה הגרמי הפיקה מיוצבת במקומה ע"י רצועות, אשר העיקרית בהן הינה ה medial patellofemoral ligament ( MPFL) וע"י כוחות השרירים הפועלים עליה.

תת פריקה – מצב בו הפיקה אינה במרכז השקע אך עדיין קיים מגע בין המשטח הסחוסי של הפיקה לזה של השקע בעצם הירך.

פריקה – מצב בו הפיקה יוצאת מהשקע בעצם הירך ואין מגע בין המשטחים הסחוסיים הנ"ל. ברוב המוחלט של המקרים הפיקה זזה אל עבר חלקה החיצוני של הברך.

הפריקה יכולה להיות אקוטית (חריפה), כרונית (חוזרת) או קבועה – כזו המתרחשת בכל כיפוף של הברך.

למי זה קורה?

ישנם מספר גורמי סיכון לפריקה של הפיקה. העיקריים שבהם הינם גמישות יתר, פריקה קודמת, או ציר רגליים לא תקין (רגלי X או פיקות פונות פנימה מצב הידוע כ"פיקות נושקות"), חוסר איזון בכוחות השרירים הפועלים על הפיקה (חולשה של הצד הפנימי יחסית לחיצוני), קיצור שרירי מיתר הברך (המסטרינג) וחולשת שריר הארבע ראשי.

פריקת פיקה מתרחשת בדרך כלל בעשור השני (ולעיתים גם בשלישי) לחיים.

כמו כן הסיכון מוגבר יותר באתלטים העוסקים בספורט הכולל ריצות, קפיצות וכריעה (SQUATTING) או בהעדר חימום מספק לפני אימון/תחרות.

הפריקה מתרחשת ברוב המקרים במהלך חבלה סיבובית עם ברך ביישור וכף רגל הפונה החוצה.

כיצד מאבחנים?

פריקה חריפה היא מצב קל לאבחון על פי בדיקה גופנית וצילום רנטגן. בעת פריקה חריפה יש כאב עז בהנעת הברך (בעיקר טרם חזרת הפיקה למקומה. ניתן לראות שהפיקה אינה במקומה, תופיע נפיחות הנובעת מדימום לתוך הברך ורגישות ניכרת במישוש.

בפריקה כרונית לרוב התלונה היא על תחושת חוסר יציבות של הפיקה, ותחושת רעד של הברך בזמן מאמץ. בבדיקה קיימת רגישות ואי נוחות במישוש צידה הפנימי של הפיקה וניידות מוגברת שלה (ניתן להסיטה ממקומה בקלות יחסית).

בחשד לפריקת פיקה יבוצע צילום לבירור מיקום הפיקה, שלילת שבר והערכת העיוות הגרמי ושלמות גיד הפיקה. כאשר קיים חשד בצילום לגוף גרמי חופשי (ניתוק עצם או סחוס במהלך הפריקה) או נזקים נוספים אחרים יבוצעו בדיקות CT או MRI, בהתאם לצורך. ככלל, כאשר החשד הינו לפגיעה גרמית, בדיקת CT טובה יותר, משום שהיא רגישה יותר לזיהוי חתיכות עצם. כאשר החשד הוא לפגיעה סחוסית, או פגיעה ברצועה המייצבת את הפיקה, תבוצע בדיקת MRI.

כיצד מטפלים בזה?

בשלב החריף של הפריקה, אם הפיקה לא חזרה למקומה עצמונית, יבוצע שחזור של הפיקה ע"י צוות רפואי ולאחר מכן תבוצע חבישה מרופדת (או ברכית עם טבעת סיליקון). במקרים של נפיחות גדולה מאוד, ייתכן ויבוצע ניקור של הברך, על מנת להוריד את הנפיחות ובכך להקל על עוצמת הכאב.  בימים הראשונים לאחר פריקה חריפה מומלצת מנוחה, פיזיותרפיה וטיפול בנוגדי כאב ודלקת.

בפריקות חוזרות, ישנה חשיבות לביצוע פיזיותרפיה על מנת לחזק את השרירים המסייעים בשמירה על יציבות הפיקה. כמו כן, חשוב להקפיד על ברכית מתאימה לייצוב פיקה בזמן פעילות על מנת להפחית את הסיכון לפריקה.

מתי צריך ניתוח?

פריקה חריפה – ניתן לטפל במרבית המקרים ללא ניתוח. עם זאת, מומלץ טיפול ניתוחי כאשר בזמן הפריקה ארע שבר בפיקה או בעצם הירך, הגורם לגוף חופשי בתוך מפרק הברך. גוף חופשי בתוך הברך עלול לגרום לנעילה של הברך (חוסר יכולת ליישר את הברך), וכן עלול לגרום נזק לסחוס, ומסיבות אלה חשוב לטפל בו.

פריקות חוזרות – במרבית המקרים של פריקות חוזרות מומלץ לטפל באופן ניתוחי, משום שכל פריקה נוספת עלולה לגרום לנזק נוסף בתוך מפרק הברך.   

אילו ניתוחים מבוצעים במחלקתנו?

סוג הניתוח תלוי בנזקים שנגרמו במהלך הפריקה ובגיל המטופל/ת.

כאשר ישנם  גופים גרמיים או סחוסיים שהתנתקו בעת הפריקה יבוצע ניתוח ארתרוסקופי להסרת הגוף החופשי או לקיבועו בחזרה למקומו (תלוי בגודל הגוף החופשי).

בפריקה חריפה עם שבר תלישה של הרצועה המייצבת את הפיקה (MPFL) ישולב ניתוח לתיקון הרצועה (בדרך כלל בתקופה הסמוכה לפריקה).

שחזור MPFL – בניית רצועה מייצבת חדשה לפיקה ע"י גיד הנלקח מהמטופל/ת או מתורמ/ת.

הסטת מנגנון היישור – הסטת גיד הפיקה מנקודת אחיזתו בעצם השוק לנקודה פנימית (ומרוחקת) יותר.

טרוכלאופלסטיקה – העמקת השקע בעצם הירך ועיצובו כך שיכיל טוב יותר את הפיקה ויתאים לתנועתה.

כיצד מתנהלים לאחר הניתוח?

בד"כ הרגל מקובעת לתקופה קצובה שאורכה תלוי בסוג הניתוח. בניתוחים הכוללים שינוי במבנה הגרמי הקיבוע יהיה לתקופה ארוכה יותר. לרוב מותרת נשיאת משקל על רגל ביישור הברך בסיוע קביים או הליכון.