השמנת ילדים - מתי כדאי להתחיל לטפל?
"הילד שלי בן 5. הוא ממש מתחיל להשמין. לו זה בכלל לא מפריע, אני לא יודעת אם זה נכון להתחיל טיפול עכשיו כי לא רוצה להכניס לו סרטים לראש."
"הילדה שלי בת שבע, ואני רואה שעודף המשקל מתחיל להפריע לה. אני רוצה לעזור לה, אבל אני לא רוצה להכניס אותה לעולם הדיאטות כבר מגיל ככ צעיר."
" אני הייתי ילדה שמנה ומאד סבלתי מכך לאורך כל שנות ילדותי. הדבר שהכי מפחיד אותי, זה שהילדה שלי תסבול כמוני. היא בת 3 ועוד קטנטונת ובמשקל תקין, אבל אני רואה איך היא אוהבת אוכל, ומאד רוצה למנוע ממנה מלהשמין בעתיד."
"בן ה-11 שלי החליט שהוא רוצה לרזות. הוא ביקש עזרה, ואין לי מושג איך לעזור לו".
מתי בעצם נכון לטפל בעודף משקל אצל הילדים?
בשני מקרים עקריים:
- כשזה מפריע לילד, בין אם הוא מבקש עזרה מפורשת, ובין אם הוא רק מדבר על אי שביעות רצון מגופו וממשקלו, או מתנהג באופן שמביע קושי (המנעות מפעילויות חברתיות בגלל שמתבייש, תסכול עמוק בעקבות קניית בגדים, או מצמצם פעילות גופנית בגלל כושר ירוד, למשל).
- כשזה מפריע לך, ההורה, אפילו אם הילד בכלל לא בעודף משקל וגם אם הוא רק בן שנה.
הדרך הטובה ביותר לפעול, היא לגשת ליעוץ ללא הילד, ולו לפגישה ראשונה, בכדי לעשות הערכה מסודרת, להבין מהו השינוי הנדרש וכיצד כדאי לפעול.
הילדים לא אמורים להיות חלק ישיר בתהליך, בעיקר בגילאים הצעירים (אפילו עד גיל 12-13), לכן תהליך כזה לא רק שלא יפגע בהם, הוא עשוי רק להועיל.
כיצד תהליך כזה יכול להועיל?
- הפחתת לחץ- כאשר אתם, ההורים, בלחץ, לרוב התגובות שלכם לסיטואציות השונות תהיינה כאלה שרק עלולות להיות תגובות לא יעילות עד פוגעניות, אשר לא רק שלא יקדמו את המצב, הן עוד עלולות לגרום לו להחמיר. ככה זה כשמשהו מאד מלחיץ: בנסיון לעזור אתם יכולים להגיד את הדברים הכי כואבים, בזמן הכי לא נכון ובאופן מאד לא נעים. וגם אם תרצו להמנע מכך, אתם תתאפקו, עד שיקרה משהו, שיגרום לכם להתפוצץ, ואז יצאו אותם משפטים, שעלולים לפגוע ולהעליב. ואז בעצם אתם אלה שמכניסים לילד את הסרטים לראש, ואתם אלה שממש פוגעים בו ויוצרים את אותה מציאות שביקשתם למנוע.
- מתן כלים וידע- במהלך הפגישה נכיר את הילד דרככם. נוכל להבין האם הוא באמת משמין, מאילו סיבות, ומה צריך לעשות בכדי לעצור את מגמת ההשמנה, או לאזן את המשקל. תקבלו כלים לניהול נכון של הנושא, הן ברובד ה"טכני" (התפריט היומי בבית/ ההתנהלות המשפחתית עם האוכל בבית ומחוצה לו/ הצבת גבולות/ שילוב פעילות גופנית או טיפולים נוספים נלווים וכו'), והן ברובד הרגשי מול הילד (איך לתווך לו את הנושא, איך להגיב בכדי לבנות או לשמר ערך עצמי גבוה ודימוי גוף תקין, מה לעשות כשהוא נעלב וכו').
כאשר רואים את התמונה כולה, מבינים למה הילד משמין, ומה צריך לקרות כדי שזה ייעצר, נוכל לבנות מעין תכנית עבודה מסודרת ולדעת מהם היעדים היומיים והשבועיים שלכם. אז גם תרגישו יותר בשליטה, תהיו גם פחות לחוצים, ולא תעמדו במצב של "לשלוף תגובות מהמותן", אלא תגיבו באופן ענייני ויעיל.
הייתרון הגדול הוא שכל זה נעשה מבלי שהילד שותף פעיל, כך ניתן לדבר בחופשיות מבלי לחסוך במילים וללא הצורך לתווך לו את הנושא כרגע, כשאולי הוא לא בשל לכך (אגב, אפילו אם הוא מבקש).
יהיו מצבים בהם נחליט שאכן כדאי ונכון לשלב גם את הילדים בתהליך. על כך נחשוב ונדבר בפגישה.