היפוגליקמיה
מהי היפוגליקמיה?
זהו מצב בו רמת הסוכר בדם יורדת אל מתחת לנורמה, ועשויה להביא לסכנת חיים. מדובר במצב בו רמת הסוכר הזמין בדם היא נמוכה מהערך המאפשר תפקוד מוחי תקין . הערך באדם בריא מוגדר כערך מתחת ל-60 מ"ג/ד"ל בדם, או פחות מ 50 מ"ג לד"ל בדקירה מהאצבע.
באדם הסוכרתי ההגדרות שונות, שכן הוא מטופל בתרופת המשנות את ערך הסוכר בצורה שונה מהצורה הפיזיולוגית.
מה הם הסימנים למצב של היפוגליקמיה?
היפוגליקמיה מתבטאת בצורה שונה באנשים שונים.
היפוגלוקמיה יכולה להתבטא ב: תחושת רעב, רעידות בידיים, הזעה, חוורון, עצבנות, אי שקט, דופק מהיר, ישנוניות, כאב ראש, סחרחורות, בלבול.
בילדים קטנים יתכן רק שינוי במצב רוח או ללא תסמינים כלל עד לאיבוד הכרה פתאומי.
גם בבני נוער ובמבוגרים עם סוכרת ממושכת, ואירועים תכופים של סוכר גבולי , או המצאות במצב של דרגת היפוגליקמיה 1 לאורך זמן עשוי להתפתח בהמשך למצב שבו כשהערכים יורדים אל מתחת ל-40 מג'/דל אין אזהרה, ומגיע ללא תסמינים מקדימים מצב זה יכול לגרום לפרכוס ולאיבוד ההכרה.
כאשר מצב שכזה מתרחש בלילה, בשינה, הוא יכול להוביל למוות. כפי שדווח בישראל בשנים האחרונות על מספר מקרי מוות בשינה בסוכרתיים מסוג 1.
תסמונת זו של "מוות בשינה" בחולי סוכרת מסוג 1, אחראית ל 5-6% ממקרי התמותה בחולי סוכרת מסוג 1 בעולם, 2-6 מקרים ל 100,000 שנות חולה
לאור זאת, מדידות תכופות אצל סוכרתיים הן חשובות במיוחד. ושימוש במדי סוכר רציפים, בעיקר התראות הם כבר דרך הבחירה למדידת סוכר בכל המטופלים ובעיקר באלו שאינם מרגישים את ההיפוגליקמיה.
מדידת סוכר בכל מצב בו אחד התסמינים הללו קיים היא חיונית.
מהן הסיבות להיפוגליקמיה?
היפוגליקמיה נגרמת על רקע של חסר התאמה בין רמת האינסולין הנמצאת באופן פעיל בדם לבין רמת הסוכר בדם. באדם בריא לא יכול להתרחש אירוע של היפוגליקמה אלא במצב של הפרעה הורמונאלית נדירה או ילדים צעירים בצום ממושך.
רמת הסוכר בדם תלויה באדם בכמות הפחמימות שנאכלו, הפעילות הגופנית המבוצעת, ואיזון הורמונאלי בין מספר הורמונים כשהעיקרי שבהם הוא האינסולין.
בחולה סוכרת מסוג 1, אין אינסולין עצמי בכלל. ולכן, איזון הסוכר ושמירה על רמתו בדם תלויים במינון האינסולין המוזרק . מינון זה ניתן על ידי החולה בהתאמה לכמות הפחמימות באוכל הנאכל, בסוג המזון ומהירות הפירוק של הפחמימה, בפעילות הגופנית המבוצעת באותו יום ובמצבי מחלה שונים.
ברור שהתאמת מינון האינסולין היא מאתגרת מאוד ולא תמיד "קולעים" במינון. לכן, יש אירועי היפוגליקמיה בדרגה 1 בשכיחות גבוהה אצל רוב המטופלים. כאשר הערכים הללו מופיעים בתדירות גבוהה במצבים ספיפיים, על הצוות המטפל להיות מודע לכך ולשנות מינונים או לבצע מניעה יזומה.
כאשר יש אירועים מסוג 2 או 3 חיוני להיות עם מד סוכר רציף ולהבין את ההתנהלות הנדרשת בכדי למנוע אתם לחלוטין.
האם ניתן למנוע אירועי היפוגליקמיה מסכני חיים אלו?
המטרה הינה לאתר את המצבים בהם יש שכיחות גובהה של אירועים עם סוכר בדרגה 1.
לוודא שבלילות ובשינה אין בכלל אירועים מסוג 1
כלומר להתייחס ולטפל כאשר הסוכר הוא בדרגה 1 במגמת ירידה, או עם אינסולין פעיל, ובעיקר כאשר ויש פעילות גופנית, שינה , נהיגה .
התנהלות מדוייקת עם מחלת הסוכרת של התאמת מינון האינסולין המוזרק לכמות הפחמימות בתזונה, אכילת מזונות מתאימים שאינם ממותקים. התאמת מינון האינסולין לפעילות הגופנית המבוצעת, מדידות סוכר לפני השינה ולפני פעילות גופנית. וכמובן, שימוש במד סוכר רציף (סנסור) שיתריע על אירוע מתקרב הם הכלים למניעת אירוע מסכן חיים.
מהו מד סוכר רציף? (סנסור)?
מד סוכר רציף הוא מכשיר קטן המודבק על העור ובעל חיישן דקיק לא מורגש המוחדר לתת עור ומסוגל למדוד את ערך הסוכר הבין-תאי באופן רציף. כפי שמודגם בתמונה.
המכשיר מסוגל לאתר ולהתריע על ירידת ערך הסוכר אל ערך המוגדר מראש בכל שעה, למטופל וגם להוריו את ערך הסוכר עם חץ הכיוון של השינוי (במידה ומשדר לפלפון חכם) על ידי צפצוף ורטט.
כאשר יש ערך סוכר באחד ממודדים אלו מתחת ל 60 מג לד"ל ואין תסמינים כלל חשוב לאמת ערך זה בגלוקומטר.
מה עושים כשיש היפוגליקמיה?
מומלץ להכין מארז קבוע להיפוגליקמיה שיהיה תמיד זמין לילד: גלוקומטר, מספר מקלונים, אריזה קטנה של מיץ מתוק (כגון,טרופית קטנה), טבליות גלוקוז, אריזה קטנה של דבש, או 4 שקיות סוכר
כאשר הערכים הם בדרגה 3 יש צורך במתן זריקת גלוקגון (מזרק כתום קל לשימוש שיש למטופלים בביתם וגם במסגרות הבית ספריות של המטופלים הצעירים).
זהו עט פשוט לתפעול , כל אדם יכול להשתמש בו ולהציל את חיי הסוכרתי שנמצא בהיפוגליקמיה ואיבד הכרה.