ניתוח החלפת מפרק ירך בגישה קדמית
ביחידה להחלפת מפרקים שבמחלקה האורתופדית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), מיושמת גישה ניתוחית מדובר בגישה ניתוחית קדמית למפרק הירך (DAA-Direct anterior approach) המאיצה את ההחלמה וחוסכת מהמטופל הגבלות רבות לאחר הניתוח שהן מנת חלקו באם מנותח בגישה מסורתית יותר.
ניתוחי החלפות מפרק הירך
כ- 3000-4000 ניתוחים להחלפת מפרק ירך מבוצעים מדי שנה במדינת ישראל. הסיבה השכיחה ביותר- שחיקת הסחוס המפרקי- אוסטאוארטריטיס (osteoarthritis).
מבין כל האפשרויות הטיפוליות בשחיקת הסחוס המפרקי, ניתוחי החלפות המפרקים הם אלו שמספקים במרבית המקרים את הפתרון היעיל והמוצלח ביותר, עם שיעורי הצלחה גבוהים.
של כ-90%. הניתוח המקובל היום, על כל גרסותיו, להחלפת מפרק ירך נעשה בהרדמה כללית או אזורית (ספינאלית או אפידוראלית). בניתוח מוחלף המפרק השחוק במשתל מלאכותי. ישנן גישות ניתוחיות שונות בהן ניתן להגיע למפרק השחוק - גישה אחורית, גישה צידית וגישה קדמית.
אודות השיטה הניתוחית
גישה ניתוחית קדמית למפרק הירך (DAA-Direct anterior approach) הינה גישה המאיצה את ההחלמה וחוסכת מהמטופל הגבלות רבות לאחר הניתוח שהן מנת חלקו באם מנותח בגישה מסורתית יותר.
ההבדל העיקרי בין הגישות המסורתיות בניתוח להחלפת מפרק ירך לבין הגישה הקדמית מיושמת אצלנו הוא שבגישה הקדמית אין צורך לנתק שרירים מסביב למפרק הירך על מנת להחליפו.
השיטה הניתוחית גורמת פחות טראומה לגוף. מעטפת השרירים סביב מפרק הירך נשמרת וכך, לאחר השתלת המשתל המלאכותי, מקבלים מפרק יציב יותר מאשר בגישות המסורתיות יותר.
בנוסף, העובדה שהניתוח מתבצע כשהחולה שוכב על גבו מאפשרת לצוות המנתח לאמוד במהלך כל הניתוח את אורך הרגליים ובכך להפחית באופן משמעותי את הצורך בהגבהה ברגל הקצרה יותר.
יתרונות הגישה ביחס לגישות המסורתיות:
- החולה סובל פחות מכאבים
- ישנה פחות צליעה בתקופה שלאחר הניתוח
- ההליך השיקומי מהיר יותר ומתקבל מפרק יציב יותר
- אין הגבלות מיוחדות למטופל
- הפחתת הצורך בהגבהה לרגל קצרה יותר
חשוב לזכור כי עדיין מדובר בהליך ניתוחי וכמו בכל גישה וניתוח גם בשיטה זו קיימים סיבוכים כגון זיהומים, שברים, פגיעה בכלי דם ועצבים. החזרה לפעילות מלאה לאחר הניתוח היא פרטנית, אך הממוצע עומד על חודשיים.
למי מיועד הניתוח
הניתוח נמצא בסל הבריאות ומיועד למטופלים הסובלים ממחלה שחיקתית של הסחוס במפרק הירך אשר אובחנה בבדיקה גופנית על ידי רופא אורתופד ובאמצעות צילומי רנטגן יעודיים.
הניתוח נקבע לאחר שהחולה מיצה את כלל הטיפולים השמרניים לטיפול במחלה שחיקתית של הסחוס במפרק הירך (פיזיותרפיה, רפואה משלימה, כדורים נוגדי כאב ודלקת, תוספי מזון וכיו"ב) ואולם המשיך לסבול מכאבים עזים ופגיעה באיכות החיים.