מניעת תאונות ומפגעים לילדים
מניעת שאיפת גוף זר
תינוק או ילד קטן נוהג להכניס חפצים שונים לפיו, אם כדי לחוש אותם או לנסות לאוכלם.
בגיל הצעיר (למעשה עד גיל שש שנים), המנגנון המבטיח את ההפרדה בין בליעה לוושט לשאיפה לקנה אינו מפותח דיו והקטנים עלולים לשאוף חפצים ומזון לדרכי האוויר, דבר העלול לגרום להשתנקות או דלקת ריאות.
רוב המזון שאנו אוכלים הוא רך ובקלות יפלט בשיעול ולא יגרום לבעיה אם יכנס לדרכי האוויר, אך מזונות קשים ויבשים כפיצוחים, פירות עגולים או בעלי חרצנים כענבים שלמים או זיתים, סוכריות, מסטיק עגול ועוד, עלולים להיתקע בדרכי האוויר, לסכן את חיי הילד או לגרום לבעיות ממושכות ומורכבות.
לאור כך יש להקפיד לא לאפשר לתינוקות וילדים קטנים להגיע למזונות שכאלה, ולהרחיק מהם כל חפץ קטן שעלול להישאף כחלקי צעצועים קטנים, מטבעות, גולות או סוללות קטנות, גם בלון גומי שהתפוצץ עלול להוות סכנה.
במקרה של השתנקות הילד מגוף זר אין לנסות לחלצו בהכנסת אצבע לפה, דבר העלול לדחוף אותו עוד יותר עמוק. יש לטפוח על גבו של הילד כדי לאפשר לו לשעל את החפץ החוצה, או לבצע פעולת "היימליך" בה לוחצים על החזה כדי לגרום לפליטת הגוף הזר.
בגיל הצעיר (למעשה עד גיל שש שנים), המנגנון המבטיח את ההפרדה בין בליעה לוושט לשאיפה לקנה אינו מפותח דיו והקטנים עלולים לשאוף חפצים ומזון לדרכי האוויר, דבר העלול לגרום להשתנקות או דלקת ריאות.
רוב המזון שאנו אוכלים הוא רך ובקלות יפלט בשיעול ולא יגרום לבעיה אם יכנס לדרכי האוויר, אך מזונות קשים ויבשים כפיצוחים, פירות עגולים או בעלי חרצנים כענבים שלמים או זיתים, סוכריות, מסטיק עגול ועוד, עלולים להיתקע בדרכי האוויר, לסכן את חיי הילד או לגרום לבעיות ממושכות ומורכבות.
לאור כך יש להקפיד לא לאפשר לתינוקות וילדים קטנים להגיע למזונות שכאלה, ולהרחיק מהם כל חפץ קטן שעלול להישאף כחלקי צעצועים קטנים, מטבעות, גולות או סוללות קטנות, גם בלון גומי שהתפוצץ עלול להוות סכנה.
במקרה של השתנקות הילד מגוף זר אין לנסות לחלצו בהכנסת אצבע לפה, דבר העלול לדחוף אותו עוד יותר עמוק. יש לטפוח על גבו של הילד כדי לאפשר לו לשעל את החפץ החוצה, או לבצע פעולת "היימליך" בה לוחצים על החזה כדי לגרום לפליטת הגוף הזר.
הרעלות
ילדים נוטים לנסות לטעום נוזלים שונים בפרט אם הם באריזה מפתה (בקבוק קוקה קולה), לכן יש להקפיד בהרחקת חומרים רעילים וחומרי ניקוי (אקנומיקה, נפט, טרפנטין, מסיר שומנים וחומר למדיח כלים), ולעולם לא להעביר חומר כזה לאריזת מזון (כוס או בקבוק שתייה).
גם תרופות עלולות להיות מסוכנות ויש להרחיקן מידי הילדים, ובמתן כל תרופה יש לשים לב היטב שזו התרופה הנכונה והמינון המתאים לילד.
במקרה של בליעת חומר שעלול להיות רעיל אין לעורר את הילד להקיא (דבר שיבוצע, אם בכלל, ע"י הרופא באמצעות חומר מיוחד), אלא להשקותו בחלב הסותר חומרים העלולים לפגוע בוושט ולפנות לייעוץ וטיפול רפואי.
גם תרופות עלולות להיות מסוכנות ויש להרחיקן מידי הילדים, ובמתן כל תרופה יש לשים לב היטב שזו התרופה הנכונה והמינון המתאים לילד.
במקרה של בליעת חומר שעלול להיות רעיל אין לעורר את הילד להקיא (דבר שיבוצע, אם בכלל, ע"י הרופא באמצעות חומר מיוחד), אלא להשקותו בחלב הסותר חומרים העלולים לפגוע בוושט ולפנות לייעוץ וטיפול רפואי.
כוויות
הילדים נוטים יותר ממבוגרים להיכוות מנוזלים רותחים או מחפצים לוהטים וחומרים כימיים כממיס שומנים ואבקה למדיח כלים. לכן, יש להרחיק מהם כוסות שתייה חמה ולמנוע גישה לא ישירה לנוזלים חמים (חוט המשתלשל מהקומקום, מפת שולחן שעליה כוס התה או ידית סיר הבולטת כלפי חוץ). במקרה של כוויה יש לשטוף במים את האזור. ניתן למרוח על המקום משחה לכוויות (ג'ל פניסטיל או סילברול – למי שאינו רגיש לתרופה) או לשים מטלית עם מים קרים.
טביעה
סכנת טביעה אורבת לתינוקות וילדים שאינם יודעים לשחות היטב בכל מקווה מים, גדול או קטן, לכן יש להשגיח מקרוב וברציפות על הילד בים, בבריכה, באמבטיה ובקרבת כל מקווה מים אחר.
סכנת טביעה אורבת לתינוקות וילדים שאינם יודעים לשחות היטב בכל מקווה מים, גדול או קטן, לכן יש להשגיח מקרוב וברציפות על הילד בים, בבריכה, באמבטיה ובקרבת כל מקווה מים אחר.
בטיחות נסיעה ברכב
הקפדה על ההנחיות והחוקים בתחום זה יכולה להציל ולמנוע נזק חמור לילדים מאחד הגורמים העיקרים למוות ולנכויות בחיינו – תאונות דרכים.
החוק מחייב ריסון הילד והתינוק בכל גיל (גם מבוגרים) בכל נסיעה ובכל כלי רכב בהתקן המתאים לגילו וגודלו של הילד.
הילד שמסת גופו קטנה עלול להיזרק ממקומו, לעוף אל מחוץ לרכב או להיחבט בתוכו בתאונות ובעצירות פתע גם במהירות נמוכה, לכן אין בשום מקרה להסיעו לא קשור או בזרועות מבוגר. מלידתו עד קרוב לגיל שנה (כ- 9 ק"ג) על הילד להיות קשור בכיסא לתינוקות שגבו לכיוון הנסיעה. עד גיל ארבע שנים עליו להיות בכיסא לילדים במושב האחורי. מגיל זה ניתן להשתמש במתקן הגבהה (בוסטר) ובהמשך ניתן לחגרו בחגורות הרכב תוך שימוש במתאם שימנע הנחת הרצועה על צוואר הילד.
יש לזכור שהילד חייב להיות קשור בכיסא והכיסא מרוסן בצורה הדוקה לרכב. כמו כן, אין להסיע ילדים (אף לא בכיסא בטיחות) במושב הקדמי של רכב בו מותקנת כרית אוויר שעלולה למחצו בעת הניפוח. ריסון הילד בכיסא הבטיחות מאפשר נסיעה רגועה יותר ואף מונע תופעות של בחילות והקאות שנגרמות כשהילד לא יושב יציב ואינו רואה את הדרך.
החוק מחייב ריסון הילד והתינוק בכל גיל (גם מבוגרים) בכל נסיעה ובכל כלי רכב בהתקן המתאים לגילו וגודלו של הילד.
הילד שמסת גופו קטנה עלול להיזרק ממקומו, לעוף אל מחוץ לרכב או להיחבט בתוכו בתאונות ובעצירות פתע גם במהירות נמוכה, לכן אין בשום מקרה להסיעו לא קשור או בזרועות מבוגר. מלידתו עד קרוב לגיל שנה (כ- 9 ק"ג) על הילד להיות קשור בכיסא לתינוקות שגבו לכיוון הנסיעה. עד גיל ארבע שנים עליו להיות בכיסא לילדים במושב האחורי. מגיל זה ניתן להשתמש במתקן הגבהה (בוסטר) ובהמשך ניתן לחגרו בחגורות הרכב תוך שימוש במתאם שימנע הנחת הרצועה על צוואר הילד.
יש לזכור שהילד חייב להיות קשור בכיסא והכיסא מרוסן בצורה הדוקה לרכב. כמו כן, אין להסיע ילדים (אף לא בכיסא בטיחות) במושב הקדמי של רכב בו מותקנת כרית אוויר שעלולה למחצו בעת הניפוח. ריסון הילד בכיסא הבטיחות מאפשר נסיעה רגועה יותר ואף מונע תופעות של בחילות והקאות שנגרמות כשהילד לא יושב יציב ואינו רואה את הדרך.
חבלות ראש
חבלות ראש שכיחות בילדים, הזאטוט הקטן שרק למד ללכת נופל ללא הרף, ברוב רובם של מקרי החבלה מנפילה מגובה נמוך אין סכנה. מומלץ לרפד פינות חדות של רהיטים כדי למנוע חתכים בראש. חבלות קשות יותר עלולות להיגרם מנפילה מגובה של יותר ממטר או במנגנונים אחרים כנפילה מאופניים, קורקינט או גלגליות, במקרים אלה ניתן לצמצם מאוד את הנזק בישום הסיסמא "קסדה בראש טוב".
בין המקרים שיש לפנות לטיפול רפואי מידי:
1. במקרה של חתך שאולי מצריך הדבקה או תפירה.
2. בכל מקרה של אבדן הכרה סמוך או לאחר האירוע.
3. במקרה של נפיחות ניכרת באזור המכה (לעיתים סימן לשבר).
4. באם הנפגע מקיא לאחר החבלה.
5. במקרה של שינוי מצב הערנות או שינוי בהתנהגות בשעות לאחר החבלה.
בין המקרים שיש לפנות לטיפול רפואי מידי:
1. במקרה של חתך שאולי מצריך הדבקה או תפירה.
2. בכל מקרה של אבדן הכרה סמוך או לאחר האירוע.
3. במקרה של נפיחות ניכרת באזור המכה (לעיתים סימן לשבר).
4. באם הנפגע מקיא לאחר החבלה.
5. במקרה של שינוי מצב הערנות או שינוי בהתנהגות בשעות לאחר החבלה.