מעבדה המטולוגית

דבר המנהל

"המעבדה ההמטולוגית מבצעת מגוון בדיקות שגרה ובדיקות מיוחדות, בטכנולוגיות המתקדמות ביותר", אומרת ד"ר אסנת גרח יהושע, מנהלת המעבדה. "הבדיקות מבוצעות על ידי כוח אדם מקצועי ומיומן ובסטנדרטים גבוהים, תוך שמירה על בקרה ואבטחת איכות".

תחומים ובדיקות

ספירת דם

• ספירת דם מלאה (Complete Blood Count) היא בדיקת דם שגרתית, המבוצעת במכשיר אוטומטי ובודקת את מספר תאי הדם, מאפיינים של תאי דם אדומים, אוכלוסיות התאים הלבנים וטסיות הדם. בדיקה זו מתבצעת בכל חשד לדלקת, אנמיה, חסר חיסוני ואבחון ממאירויות של מערכת הדם, כמו: לוקמיה או לימפומה.
• רטיקולוציטים הם תאי דם אדומים צעירים, שמיוצרים באופן קבוע, לצורך החלפת תאים שמזדקנים ומתים. ספירת רטיקולוציטים משמשת לקביעת הפעילות של מח העצם ומסייעת באבחון אנמיה ומעקב אחר טיפול.
• משטח דם היא בדיקה מיקרוסקופית, שבה נבחנים הגודל, הצורה והבשלות של שורת התאים הלבנים, האדומים וטסיות הדם. מקובל לבצע בדיקת משטח דם, לשם אימות התוצאות הפתולוגיות המתקבלות בספירת דם במכשיר אוטומטי.  

ספירת נוזלי גוף

בבדיקה זו, נקבע מספר התאים מנוזלי גוף ממקורות שונים, כמו: עמוד שדרה, מפרקים, ריאות ובטן, ומתבצעת הערכת מורפולוגית של סוגי התאים.

• בירור קרישיות יתר - קרישיות יתר, היא מצב של סיכון מוגבר להיווצרות טרומבוזות (קרישי דם) בכלי הדם העורקיים או הוורידיים, במקומות שונים בגוף. קרישי דם אלה, עלולים להוביל למחלות קשות, נכות, הפלות חוזרות ואף לסיכון חיים. הבדיקות המבוצעות לבירור קרישות-יתר הן:
  א. Circulating anticoagulant Lupus Anticoagulant  
  ב. Anti Thrombin III, APCR, Free Protein S, Protein C 
  ג. בדיקות מולקולאריות לזיהוי מוטציות  ב: Factor II (20210), Factor V Leiden, ו- MTHFR.
  בדיקות אלה מאפשרות לזהות גורם תורשתי, העלול לתרום לסיכון גבוה של היווצרות טרומבוזית.  

איפיון ובירורים

בירור הסיבות לדמם

מצב של דמם יכול להיגרם מסיבות שונות, כגון: חסר במספר טסיות דם, אי-תפקוד הטסיות, רמה נמוכה של פקטורי קרישה או בעיה מכנית בכלי הדם. הבדיקות המבוצעות לבירור הסיבות לדמם (מלבד מספר טסיות דם) הן:

• בירור פעילות פקטורי הקרישה במערכת האקסטרינרית  X,VII,V, II  ובמערכת אינטרינרית XII, XI, IX, VIII.  חסר של אחד הפקטורים במערכת הקרישה, עלול להביא לנטייה לדמם. נטייה זו שונה מחולה לחולה, בהתאם לפקטור החסר. למשל, חסר בפקטור XI, אשר שכיח בקרב יהודים אשכנזים - לא גורם ברוב המקרים לסימפטומים כלשהם, למעט במקרים של תאונות, חתכים או ניתוחים. לעומת זאת, חסר של פקטור VIII או IX (המופיליה, מחלת המלכים), גורם לנטייה קשה לדימום, כשברוב המקרים, החולים מטופלים במשך כל חייהם.
• בדיקת פעילות טסיות דם (אגרגציה של טסיות דם), בתגובה למשפעלים שונים, כמו: קולגן, ADP, אפינפרין או ריסטוצטין.
• בדיקת פעילות החלבון Von Willebrand. חלבון זה חסר או פגום במחלת Von Willebrand, שבה יש פגיעה בתפקוד הטסיות, ונטייה לדמם.
• זמן דימום: בבדיקה זו נמדד הזמן, שבו לוקח לפציעה יזומה בזרוע החולה - להפסיק לדמם. 

איפיון תאים: (Immunophenotyping)

על פני קרום תאי הדם הלבנים, מתבטאים חלבונים שונים, אשר משתנים בהתאם לסוג ולשלב ההבשלה של תא הדם. בשיטה זו, המתבצעת בעזרת מכשיר ה- Flow Cytometer, משתמשים בנוגדנים מסומנים כנגד אותם חלבונים, לשם זיהוי סוג התא ומצב ההפעלה וההבשלה שלו.
במעבדה, משמשת שיטה זו לאבחנה, איפיון ומעקב אחר ממאירויות המטולוגיות שונות, כמו: לוקמיות ולימפומות. כמו כן, היא משמשת למעקב אחר תאי דם מסוג מסוים, כמו למשל, בחולים עם HIV חיובי. הבדיקה יכולה להתבצע בדגימה מדם היקפי, מח עצם, נוזל גוף או בלוטת לימפה. 
 
בירור אנמיות והמוליזה

באנמיה, יש חסר בתאי דם אדומים ובהמוגלובין, שהוא החלבון העיקרי הנמצא בתאי הדם האדומים. המחלה מתבטאת בחיוורון, חולשה, סחרחורות והתעלפות, ומזוהה בספירת דם כללית. האנמיה יכולה להיגרם מחוסר ברזל, מדימום גלוי או סמוי, חסר בויטמינים כמו B12, מחלות  כתוצאה מפרזיט, שמביאות לפירוק תאי דם (כמו מלריה) ומחלות תורשתיות של חסר באנזימים, כמו למשל: G6PD (הידועה כמחלת רגישות לפול).

הבדיקות המתבצעות במעבדה לברור אנמיה והמוליזה הן:

• בדיקת פעילות G6PD - מתבצעת בדיקה איכותית וכמותית.
• אלקטרופורזה של המוגלובינים - בדיקה שמתבצעת לזיהוי המוגלובינים פתולוגיים, כמו למשל: מחלת הטלסמיה.
• רמת הפטוגלובין - זהו חלבון, שתפקידו לקשור את ההמוגלובין שמשתחרר מכדוריות דם הרוסות ולפנות אותו, לצורך פירוק בכבד או במאקרופגים.
• רמת הפטוגלובין יורדת עם פירוק כדוריות דם, שנגרם מסיבות שונות.
• רמת מטהמוגלובין - במצבים של הרעלה, למשל הרעלת ציאניד או ניטריט, הופך ההמוגלובין התקין שבכדוריות הדם למטהמוגלובין, אשר אינו מסוגל לקשור את יוני החמצן. הרעלה כזו, מביאה לסחרחורות, כאבי ראש וכיחלון. בבדיקה זו, נבדקת כמות ההמוגלובין הפגום (מטהמוגלובין) ביחס לכמות ההמוגלובין התקין בדם.

בדיקות סרולוגיות של מחלות אוטואימוניות

מחלות אוטואימוניות הן קבוצת מחלות שנגרמות ע"י נוגדנים, שהגוף מייצר כלפי חלבונים של עצמו. הן גורמות לדלקת והרס רקמות. בקבוצת המחלות האוטואימוניות נכללות מחלות כמו: אנמיה המוליטית נרכשת, דלקת מפרקים, זאבת ועוד. הבדיקות המבוצעות במעבדה לבירור מחלות אוטואימוניות הן:

• (Anti Nuclear Factor ANA) - זוהי בדיקה לזיהוי נוגדנים, כנגד מרכיבי גרעין התא.
• Anti β2-glycoprotein, Anti Cardiolipin - הימצאות נוגדני קרדיוליפין וגליקופרוטאין, שהינם מרכיבים בקרום התא, מעידה על נטייה לקרישיות יתר. זהו מצב, שיכול להיות משני למחלה אחרת (כמו זאבת), או חלק מתסמונת עצמאית בשם APLA.
• Anti dsDNA  - זוהי בדיקה לזיהוי נוגדנים כנגד DNA דו גדילי. הם ייחודיים למחלת הזאבת. 
  מערכת המשלים C3 C4: C3 ו- C4 - הם שני מרכיבים חשובים במערכת המשלים, שרמתם יורדת במחלה אוטואימונית פעילה.

המטולוגיה מולקולארית וצביעות ציכוטימיות

המטולוגיה מולקולארית

בשנים האחרונות, הולך ומתרחב השימוש בשיטות מולקולאריות, לאבחון ומעקב אחר מחלות המטולוגיות, כולל מחלות המטולוגיות ממאירות. במחלות אלה מתרחשים שינויים מולקולאריים, כתוצאה משינויים במבנה הכרומוזומים, מספרם או שינויים נקודתיים ברצף ה- DNA. זיהוי השינויים הנ"ל, מסייע באבחנת המחלה, המעקב אחריה ובחירת הטיפול המתאים. הבדיקות המולקולאריות המתבצעות במעבדה הן:

• BCR-ABL t9:22), פילדלפיה כרומוזום. זוהי בדיקה לזיהוי שחלוף בין כרומוזום 9 לכרומוזום 22. השחלוף קיים אצל 90% מחולי CML, וכן אצל חלק מחולי לוקמיה מסוג ALL. קיום השחלוף, מהווה סמן חשוב לאבחנת המחלה ולמעקב אחר יעילות הטיפול התרופתי.
• (t(14;18 לזיהוי לימפומה פוליקולרית - זוהי בדיקה לזיהוי שחלוף בין כרומוזום 14 לכרומוזום 18, אשר שכיח בלימפומה פוליקולרית.
• CR Rearrangement - בדיקה לאבחון חד-שבטיות בלימפומות ולוקמיות של לימפוציטים מסוג T. 

צביעות ציטוכימיות

במעבדה מתבצע מגוון רחב של צביעות תאים, כמו צביעה להמוסידרין, טיפה עבה לאבחון מלריה וצביעת Betke Kleihauer, לשם זיהוי תאים עובריים בדם האם.

הצוות

עובדי המעבדה משתתפים באופן פעיל בפורומים מקצועיים ארציים, בתחומים שונים, כמו: המטולוגיה כללית, קרישה, ביולוגיה מולקולרית ו- Flow Cytometry. כמו כן, הם חברים באיגודים מקצועיים שונים, כמו: אילמ"ר והאיגוד ההמטולוגי. בנוסף, הם משתתפים בקורסים וכנסים מקצועיים. על לקוחות המעבדה, נמנים מחלקות אשפוז, המכונים והמרפאות של בית החולים, קופות החולים ומוסדות חוץ.

טיפולים ופרוצדורות

רשימת הבדיקות המבוצעות במסגרת המעבדה ההמטולוגית:

• ספירות דם
• ספירת נוזלי גוף
• בירור קרישיות יתר
• בירור הסיבות לדמם
• איפיון תאים Immunophenotyping
• בירור אנמיות והמוליזה
• בדיקות סרולוגיות של מחלות אוטואימוניות
• המטולוגיה מולקולארית
• צביעות ציטוכימיות