בדיקת מח עצם

אודות

מח-עצם הוא רקמה הממוקמת בחלק הספוגי של העצם, ובה מיוצרים תאי מערכת הדם: תאי דם אדומים, לבנים וטסיות דם (תרומבוציטים). בדיקת מח עצם הינה פעולה שבה נלקחת דגימה ממח העצם לבדיקות שונות.הבדיקה מבוצעת על-מנת לאבחן מחלות דם ועל-מנת לעקוב אחר מצב החולה במהלך הטיפול במחלות אלה או לאחריו.

מדגימת מח העצם ניתן לבצע בדיקות רבות, בהן:

• ביופסיית מח-עצם לבדיקה תחת מיקרוסקופ (היסטולוגיה)
• שאיבת מח-עצם (אספירציה) לבדיקות הבאות:
• בדיקה תחת מיקרוסקופ
• צביעות מיוחדות המזהות סמנים המאפיינים את התאים בהתאם למחלה
• FACS – אפיון אימונולוגי של התאים
• קריוטיפ – בדיקת כרומוזומים
• FISH – בדיקת כרומוזומים בשיטה מיוחדת המאתרת הפרעות ספציפיות
• PCR – בדיקה מולקולרית לזיהוי הפרעות (מוטציות) בגנים ספציפיים
• תרבית מח-עצם, נלקחת במקרים מיוחדים בלבד

הרופא יקבע אילו בדיקות נדרשות לביצוע בהתאם לבעיה הרפואית. יש להביא התחייבות כספית מתאימה לפי הפירוט המצורף בזימון התור.

מהלך הבדיקה

דגימת מח עצם נלקחת מהצד האחורי של עצם האגן (ראו תרשים). המטופל שוכב על הצד או על הבטן. לאחר חיטוי האזור מתבצעת הרדמה מקומית שמטרתה למנוע ככל האפשר כאב ואי-נוחות הכרוכה בבדיקה. במהלך הבדיקה הרופא שואב מח-עצם או לוקח ביופסיה בצורת גליל קטן (כס"מ אחד) באמצעות מחט מיוחדת. בסוף הבדיקה האזור נחבש בפד גזה סטרילי.משך הבדיקה לרוב הוא עד עשר דקות, ולאחר השגחה קצרה המטופל ישוחרר אל ביתו.

אין להרטיב את החבישה ביממה הראשונה שלאחר הבדיקה. למחרת ניתן להסיר את החבישה.
תוצאות הבדיקה מתקבלות כעבור 2-4 שבועות. התוצאה תימסר למטופל על-ידי ההמטולוג המטפל.

האם קיימים סיבוכים לבדיקה?

​הבדיקה נחשבת בדיקה בטוחה. עם זאת, יתכנו סיבוכים שאינם שכיחים וביניהם דימום או זיהום באזור הבדיקה. בכל הסיבוכים יש אפשרות לזיהוי מוקדם וטיפול מתאים. לאחר הבדיקה תתכן תחושה של לחץ או אי-נוחות באזור הבדיקה, במידת הצורך ניתן ליטול משככי כאבים – אקמול או אופטלגין לרוב יספיקו.

באילו מקרים יש לפנות בדחיפות לעזרה רפואית?

• ​במקרה של דימום בלתי פוסק באזור הבדיקה יש ללחוץ על האזור ולפנות למיון
• הפרשה באזור הבדיקה
• אודם מקומי, נפיחות או כאב חזק באזור הבדיקה
• חום מעל 38 מעלות