6 שבועות של מנוחה והסתגלות - כל מה שרצית לדעת על משכב לידה
השבועות הראשונים לאחר הלידה מתאפיינים בתהליכי הבראה של הגוף והנפש ובהסתגלות לתינוק החדש.
משכב הלידה הוא תקופה המתחילה מיד לאחר הלידה ונמשכת כ- 6-8 שבועות.
תקופה זו הינה משמעותית ביותר להתאוששות הגוף והנפש לאחר ההיריון והלידה והיא מתאפיינת בתהליכי הבראה והסתגלות לילוד החדש. השם "משכב לידה" מטעה במקצת, שכן אין צורך בתקופה זו ממש לשכב, אלא נדרשת התחשבות בשינויים החלים בגופך והיענות לצרכייך המיוחדים מבחינת מנוחה, תזונה, היגיינה ועוד
שינויים גופניים מתרחשים במהלך משכב הלידה
במהלך ההיריון גופך עבד סביב השעון במשך כ-40 שבועות לסייע בגדילת תינוקך.
עכשיו, לאחר לידת התינוק, גופך נדרש לעבודה נוספת במטרה להתאושש מההיריון והלידה.
ייקח מעט זמן עד שגופך יחזור לקדמותו.
להלן חלק מהתופעות העיקריות המאפיינות את תקופת משכב הלידה:
לוכיה
במשך חודשי ההיריון, רירית הרחם (השכבה הפנימית של חלל הרחם) מתעבה,
לאחר הלידה היא מתקלפת ומופרשת החוצה.
הפרשה זו נקראת לוכיה (Lochia) או הפרשה לדנית והיא נמשכת 6-4 שבועות. בימים הראשונים לאחר הלידה, הלוכיה סמיכה ואדומה ולעיתים מופיעים בה קרישי דם קטנים (במיוחד לאחר קימה משכיבה או בעת ההנקה). עם חלוף הזמן, הפרשת הלוכיה נעשית דלילה יותר וצבעה מתבהר. כשבועיים לאחר הלידה, צבע הלוכיה נעשה חום בהיר או צהוב והיא הולכת ופוחתת בהדרגה. בתקופת משכב הלידה, יש להשתמש בפדים היגייניים בלבד ולא בטמפונים. יש לפנות לייעוץ רפואי מיידי אם ההפרשה מתגברת מאד או שריח ההפרשה הופך להיות בלתי נעים.
אם אינך מניקה, המחזור החודשי הרגיל יחזור כ- 8-6 שבועות לאחר הלידה.
אצל נשים מניקות, המחזור עשוי להתעכב אפילו במשך כמה חודשים.
חשוב לדעת!
הביוץ הראשון לאחר הלידה מתרחש לפני הופעת הוסת הראשונה.
כלומר, אישה (מניקה או לא מניקה) יכולה להרות גם לפני הופעת הוסת הראשונה לאחר הלידה.
אם ברצונך להימנע מהיריון נוסף עלייך לפנות לרופא הנשים שלך לקבלת ייעוץ לפני החזרה
לפעילות מינית. בכל מקרה, הנקה אינה אמצעי מניעה!
התכווצות הרחם
מיד לאחר הלידה הרחם שלך מתחיל להתכווץ ואפשר לחוש אותו כאיבר עגול וקשה מאחורי הטבור.
בימים הראשונים, התכווצות הרחם מלווה בכאבים שדומים לכאבי מחזור ומתגברים בעיקר בזמן ההנקה עקב הפרשת הורמון האוקסיטוצין. ככל שהיולדת עברה לידות רבות יותר, כך התכווצות הרחם תכאב יותר ותמשך זמן רב יותר. בדרך כלל כאבי התכווצות נעלמים כעבור ימים אחדים.
הבטן
במהלך ההיריון שרירי הבטן נמתחים ונדרש זמן עד שיחזרו למצבם הקודם. ייתכן שבימים הראשונים לאחר הלידה עדיין תיראי כאילו את בהיריון. התעמלות יכולה לעזור להחזיר את מצב הבטן לקדמותו.
התייעצי עם רופאך לגבי הזמן המתאים לחזרה לפעילות גופנית.
הגב
שרירי הבטן שנמתחו בהיריון אינם נותנים תמיכה מספקת לגב לאחר הלידה, ולכן עלולים להופיע גם כאבי גב. השתדלי להקפיד על יציבה נכונה ועל תמיכה לגב בזמן האכלת התינוק או ההנקה.
השתדלי לא להרים חפצים הכבדים ממשקלו של תינוק בתקופה הראשונה שלאחר הלידה.
חיץ הנקבים (הפרינאום)
חיץ הנקבים הוא האזור שבין פתח הנרתיק לבין פי הטבעת. איזור זה נמתח מאד בעת יציאת העובר, אך למרות גמישותו הרבה הוא עלול להיקרע.
כדי למנוע את הקרעים מבצעים במקום אפיזוטומיה- חתך מבוקר וישר שקל לתפור לאחר הלידה. אזור זה רגיש לאחר הלידה ויכול להיות נפוח ופצוע.
כדי להקל על אי הנוחות כדאי לנקוט כמה צעדים:
• יש להרבות בשטיפת האזור במים זורמים.
• אפשר להניח על האזור פדים שנטבלו במים קרים.
• יש להקפיד על היגיינה של האזור ובמיוחד להקפיד לנגב מקדימה לאחור לאחר פעולת מעיים או הטלת שתן, כדי למנוע זיהום עקב העברת חיידקים מפי הטבעת לאזור הפצוע.
• אמבטיות ישיבה קצרות במים פושרים עשויות להקל על הכאבים.
התפרים
קרעים או חתך (אפיזיוטומיה) שנוצרו במהלך הלידה נתפרים מיד לאחר הלידה על ידי רופא.
חוטי התפירה נמסים מאליהם כשבוע עד שבועיים לאחר הלידה ואין צורך להוציאם.
חשוב להקפיד על שטיפות מרובות של התפרים במים זורמים ולהחליף את הפדים ההיגייניים לעיתים קרובות כדי למנוע זיהום.
התפרים בדרך כלל אינם דורשים מעקב מיוחד, אלא אם כן את חשה כאבים עזים במקום או שיש לך הפרשה בעלת ריח בלתי נעים או בצבע חום. במצב זה עלייך לפנות לרופא בהקדם האפשרי.
השדיים
כיומיים - שלושה אחרי הלידה השדיים מתמלאים בחלב במרקם צמיגי הנקרא קולסטרום.
חלב ראשוני זה עשיר בנוגדנים וחשוב מאד להזנת תינוקך. השדיים מתמלאים בחלב כיומיים שלושה לאחר הלידה ואז עשויה להופיע תחושת גודש. במצב זה, השדיים יהיו נפוחים, קשים ורגישים.
הפיתרון הטוב ביותר להפחתת הגודש הוא הנקה. אם אינך מניקה הימנעי ממגע בשדיים.
לבישת חזייה תומכת עשויה להפחית את אי-הנוחות. הגודש אמור לחלוף לאחר כ-36 שעות.
אם מופיעים סימני דלקת כגון שד נוקשה, חם ורגיש או עלייה בחום הגוף, עלייך לפנות באופן מיידי לרופא המטפל.
הפרשת שתן
בימים הראשונים שלאחר הלידה קיימים בגוף עודפי נוזלים שהצטברו במהלך ההיריון.
דבר זה בא לידי ביטוי בנפיחות, בעיקר ברגליים. הגוף מפריש את עודפי הנוזלים על ידי מתן שתן בכמויות גדולות, אך בימים הסמוכים ללידה, עלולה להיווצר בעיה בהטלת שתן עקב נפיחות ורגישות של האזור.
חשוב לדווח לאחיות על הפעם הראשונה שבה את מטילה שתן לאחר הלידה, ולעדכן אותן אם את חשה קושי, כאב או צריבה בעת הטלת השתן או אם לא הטלת שתן במשך שמונה שעות ברציפות.
חשוב להרבות בשתייה לאחר הלידה. בניגוד למה שנהוג לחשוב, שתייה מרובה לא תגרום להחמרת הבצקות ברגליים. לעומת זאת, שתייה מרובה תפחית את חומציות השתן ובכך תפחית את תחושת הצריבה בעת מתן שתן.
פעולת מעיים
חלק מהנשים סובלות מהופעת טחורים עקב הלחץ של הרחם בסוף ההיריון וכן הלחיצות המאומצות במהלך הלידה. יש להקפיד על פעילות מעיים סדירה ועל יציאות רכות כדי למנוע החמרה במצב הטחורים, וזאת על ידי שתייה מרובה ואכילת מזונות עשירים בסיבים תזונתיים (כמו פירות וירקות).
אפשר להוסיף לתפריט היומי גם מאכלים המעודדים פעילות מעיים כמו שזיפים מיובשים.
אל תחששי מפגיעה בתפרים עקב פעולת מעיים. התפרים נמצאים מספיק רחוק מפי הטבעת ואינם "נפתחים" כתוצאה מכך.
כדי להקל על אי הנוחות הנגרמת מהטחורים, אפשר להרטיב את המקום במים קרים,
לשבת באמבטיה עם מים פושרים, למרוח משחות ולהיעזר בחומרים הממריצים את פעילות המעיים, כמו נרות גליצרין שיינתנו לך על ידי צוות המחלקה. אם את סובלת מכאבים עזים או מדימום מהטחורים, יש לדווח על כך לאחיות המחלקה.
דוגמא למזונות מומלצים:
סידן: מוצרי חלב דלי שומן (גבינות, יוגורט), סרדינים הנאכלים עם העצמות, טחינה, פולי סויה, ירקות ירוקים כמו כרוב, תרד ושעועית ירוקה.
אבץ: מוצרי בשר (בקר, עוף, דגים), ביצים, גרעינים (דלעת חמניות), שקדים, קטניות, יוגורט ודגנים מלאים.
מגנזיום: בוטנים, שקדים, אגוזים, גרעיני דלעת, קטניות,דגנים וירקות ירוקים.
וויטמין B6: בננה, תפוחי אדמה, בטטות, דגנים מלאים, מוצרי בשר (בקר, עוף ודגים), תרד, אבוקדו, גרגירי חומוס ודגני בוקר מועשרים.
חומצה פולית: ירקות עלים (חסה למשל), כבד עוף, שעועית ירוקה, קטניות, בוטנים, תרד וברוקולי.
אומגה 3: צריכת דגים כמו סלמון, טונה, הליבוט, דניס ובאס. למי שאינה אוכלת דגים, מומלץ להשלים את הכמות הנדרשת מתוספי תזונה.
ורידי הרגליים
אצל חלק מהנשים מופיעה נפיחות בוורידי הרגליים, במהלך ההיריון ולאחר הלידה. תופעה זו שכיחה יותר אצל נשים העומדות במשך שעות רבות על הרגליים ומחמירה בהיריון עקב הלחץ של הרחם על הוורידים של האגן. יש להימנע מעמידה ממושכת ובמקרה הצורך, יש להקפיד על גריבת גרביים אלסטיות, בהתאם להמלצת הרופאים. אם מופיעים כאבים או אדמימות בשוקיים או ברכיים, חשוב ביותר לדווח לאחיות במחלקה או לפנות לרופא בקהילה באופן מיידי.
תזונה
בתקופת ההיריון גופך ניצל באופן מוגבר את מאגרי הברזל, הסידן, הוויטמינים ושאר אבות המזון החיוניים להתפתחות העובר. לכן, בתקופת משכב הלידה הוא זקוק להזנה טובה ונכונה כדי שיוכל למלא את "המחסנים" שהידלדלו במהלך ההיריון ולחזור למצב הקדם הריוני, במיוחד אם את מניקה. מומלץ לחזור לתזונה מאוזנת המכילה את כל קבוצות המזון: דגנים, פירות, ירקות, מוצרי חלב, עוף, בשר ודגים וכן להקפיד לצרוך את כל הרכיבים התזונתיים הבאים: ויטמין C, ויטמין A, אבץ, מגנזיום, ויטמין B6 וחומצה פולית. יש להקפיד על שתייה מרובה של 2.5-2 ליטרים ביממה.
דכדוך baby blues
רוב הנשים (70-80 אחוזים) סובלות מדכדוך לאחר הלידה, הנקרא גם "Baby Blues".
כיומיים-שלושה לאחר הלידה את עלולה להרגיש חרדה, עצב או עצבנות. תחושות אלו מפחידות אך חולפות מעצמן במהירות (הן עשויות להימשך שעות אחדות עד שבוע בערך).
להלן כמה אמצעים שיוכלו לעזור לך להתמודד עם תחושת הדכדוך:
- שיחה עם בן-זוגך או חברה טובה על תחושותייך.
- בקשת עזרה מבן זוגך, מחברייך או מבני משפחתך.
- יציאה מהבית בכל יום אפילו לפרקי זמן קצרים.
- הצטרפות לקבוצות תמיכה לאימהות.
דיכאון לאחר לידה
אצל כ-10 אחוזים מהנשים התחושות שהוזכרו לעיל מחמירות עם הזמן. נשים אלה סובלות מחרדות ותחושות ייאוש. אפשר לטפל בדיכאון לאחר לידה, אך יש לפנות קודם כל לייעוץ רפואי. יש לפנות באופן מיידי לרופא אם את חווה:
- תחושות דכדוך הנמשכות יותר משבועיים.
- רגשות כעס או דיכאון המופיעות כחודש-חודשיים לאחר הלידה.
- חוסר עניין בדברים שעניינו אותך בעבר.
- דאגה קיצונית לשלומו של התינוק.
- העדר רגשות כלפי התינוק או כלפי בני משפחתך.
- התקפי פאניקה ופחד להישאר לבד עם התינוק.
מעקב רפואי
חשוב להיבדק אצל רופא הנשים שלך כ-6 שבועות לאחר הלידה על מנת לוודא כי גופך מחלים מתהליך ההיריון והלידה ושאין סיבוכים. אם בתקופה זו מופיעים חום, חולשה או דימומים פני מיד לרופא. יש להמשיך ליטול ברזל (אותו תכשיר שלקחת בהיריון) במשך כחודש לאחר הלידה. לאחר חודש יש לבצע על ספירת דם ולקבל הנחיות לגבי הצורך בהמשך נטילת הברזל