ניתוחים קיסריים
פרוצדורות
על מנת לקבוע תור לניתוח קיסרי מתוכנן, מוזמנות היולדות ליחידת אשפוז יום להריון בסיכון.
המלצתנו היא להגיע ליחידה החל משבוע ה – 34 ולא יאוחר משבוע 35, במצבים הידועים כמחייבים ניתוח קיסרי.
לקביעת תור ללידה קיסרית עליך לשלוח למייל
עם המסמכים הבאים:
• הפנייה מרופא - הכוללת פרטי היריון והיסטוריה רפואית
• דוח אולטרסאונד US אחרון כולל מיקום שלייה ומצג עוברים
• תאריך ווסת אחרונה
תשובה תשלח אליך עד 5 ימי עבודה (לא כולל שישי שבת).
לשאלות נוספות עומד לרשותך שירות מיילדת מייעצת, אורה סופרין, בטלפון 050-7404060
בימים ראשון - חמישי בין השעות 08:00 - 21:00, בימי שישי וערבי חג בין השעות 08:00 - 13:00.
בהגיעך למרפאה, עלייך להצטייד בטופס התחייבות מהקופה, הפניה מרופא נשים, בדיקות אולטרסאונד, כרטיס מעקב הריון וכל מסמך רפואי אחר העשוי להיות רלוונטי במהלך שהותך ביחידה עלייך לעבור קבלת אחות, בדיקת מוניטור, אולטרסאונד ובדיקת רופא. הניתוח הקיסרי מתבצע בדרך כלל בהרדמה אזורית (אפידוראלית או ספינאלית) או לעיתים בהרדמה כללית. יש להבדיל בין ניתוח קיסרי דחוף, כאשר היולדת מגיעה לחדר לידה ונלקחת באופן בהול לחדר ניתוח עקב מצוקה עוברית או אימהית, לבין ניתוח קיסרי יזום, בו ידועה מראש הסיבה לניתוח והמועד הינו מתוכנן.
קבלה לאשפוז בניתוחים קיסריים אלקטיביים
הרופא יקבע את מועד הניתוח הקיסרי. יש להגיע יום קודם בשעה שתקבע להכנה לקראת הניתוח. ההכנה לקראת הניתוח ביום שלפני תכלולניטור עוברי, מילוי גיליון יולדת, מתן הסבר ע"י המיילדת על הליך הניתוח והתאוששות ממנו, לקיחת בדיקות דם. היולדת תיבדק ע"י רופא המחלקה בבדיקת אולטרסאונד.
בתום ההליך תשוחרר היולדת לביתה ותשוב בבוקר הניתוח. היולדת המיועדת עפ"י התוכנית להיות מנותחת ראשונה, תתאשפז בערב שלפני הניתוח ללינת לילה באגף המיילדותי.
בבוקר הניתוח- היולדת המיועדת להיות מנותחת, תגיע בצום למיון המיילדותי, שם תושלם ההכנה לניתוח הקיסרי, שיכלול הרכבת עירוי נוזלים ופגישה עם המרדים. המיילדת המתאמת תתלווה לניתוח הקיסרי.
כניסת מלווה לניתוח
הלידה הינה חוויה מרגשת ואישית, לכן אנו מאפשרים כניסת בן הזוג לשהות עמך בחדר הניתוח.
במידה והינך מעוניינת, יתלווה אליך בעלך לניתוח הקיסרי היזום.
התנאים לכניסת מלווה לחדר ניתוח קיסרי הם
• הרדמה אפידוראלית/ ספינאלית
• ניתוח קיסרי מוזמן מראש
• ניתוח במהלך שעות הבוקר
הדרכה לבעל מלווה תינתן ע"י מיילדת מתאמת לניתוחים קיסריים, בבוקר הניתוח.
חתימה על טופס "ידיעה בהסכמה", שיינתן לבני הזוג ביום ההכנה לניתוח הקיסרי- הוא תנאי הכרחי לכניסת המלווה לחדר הניתוח.
הסיבות השכיחות לניתוח קיסרי
הסיבות לניתוח קיסרי הינן רבות ומתחלקות לסיבות הקשורות באם ולסיבות הקשורות בעובר.
סיבות אימהיות
• ניתוחים קודמים ברחם (בעיקר ניתוחים קיסריים, שניים או יותר).
• מחלות אצל האם, כגון: מחלת יתר לחץ דם קשה (רעלת הריון), כאשר לא ניתן להמתין ללידה רגילה במועד.
• שליית פתח מרכזית.
• היפרדות שליה.
• שמט של חבל הטבור.
• הרפס פעיל בתעלת הלידה.
• אי התקדמות בלידה (כאשר ישנה הפרעה בתהליך הלידה, אגן צר מדי, צירים בלתי יעילים וכדומה).
סיבות עובריות
• מצג פתולוגי (מנח רוחבי, מצג עכוז).
• מצוקה עוברית.
• הריון מרובה עוברים.
• עוברים במשקלים גדולים.
• עוברים קטנים במיוחד המראים סימני מצוקה לפני תחילת הלידה.
סיבות נוספות
• השראת לידה שכשלה.
• כישלון בלידה מכשירנית (ואקום).
סיבוכים אפשריים
התקדמות הרפואה הביאה לירידה בתחלואה ובתמותה אימהית ועוברית במהלך הניתוח. כיום נחשב ניתוח קיסרי כאופציה בטוחה ללידה, אולם יש לזכור שסיבוכים במהלך הניתוח ולאחריו שכיחים יותר מאשר בלידה רגילה.
הסיבוכים השכיחים הינם
זיהומים
פגיעה באיברים סמוכים
דימום
תסחיף ריאתי- נדיר
סיבוכי הרדמה
פגיעה בעובר
במקרים נדירים ביותר- מקרי מוות
בחדר הלידה/חדר הניתוח
יורכב לך עירוי למתן נוזלים ותרופות דרך הווריד.
יוחדר צנתר לשלפוחית השתן על מנת לרוקנה ולעקוב אחר כמות השתן המופרשת במהלך הניתוח ולפרק זמן שאחריו.
רופא מרדים יבצע את ההרדמה וישהה לידך במהלך הניתוח.
הניתוח הקיסרי מתבצע בדרך כלל בהרדמה אזורית (אפידוראלית) או לעיתים בהרדמה כללית. יש להבדיל בין ניתוח קיסרי דחוף, כאשר היולדת מגיעה לחדר לידה ונלקחת באופן בהול לחדר ניתוח עקב מצוקה עוברית או אימהית, לבין ניתוח קיסרי יזום, בו ידועה מראש הסיבה לניתוח והמועד הינו מתוכנן.
משך הניתוח הוא כ-60 דקות מרגע תחילתו ועד לסיומו. את הניתוח לא תראי, בשל סדין החוצץ בין פלג הגוף העליון ובין שדה הניתוח. בדרך כלל, חתך הניתוח מבוצע לרוחב הבטן התחתונה מתחת הטבור. במהלך הניתוח, בהרדמה אזורית (אפידוראלית) תחושי בלחצים בעיקר בעת חילוץ היילוד, אולם לא תחושי בכאבים.
בשלב הראשון ייחתך העור ולאחר מכן שכבת השומן שכבת השומן, רקמת החיבור של דופן הבטן ולאחר מכן הרחם עצמו.
לאחר פתיחת הרחם יחולץ היילוד ויופרד מחבל הטבור.
בדרך כלל, תוך דקה מיציאתו לאוויר העולם, מתחיל התינוק לבכות ולנשום באופן עצמאי.
לאחר חילוץ היילוד, מוציאים גם את השלייה והקרומים ולאחר חילוץ העובר והשלייה, מבצעים תפירה של החתך ברחם, בחוט הנמס מאליו. את דופן הבטן והחתך בעור סוגרים לרוב באמצעות סיכות, אותן מוציאים תוך שבעה ימים. לך ולתינוקך יוצמדו סרטי זיהוי (בעלי מספר זהה) ואז תוכלי לראותו.
רגעים ראשונים לאחר הניתוח
בחדר הניתוח נמצאים: רופא ילדים לפי הצורך, וברוטינה- בניתוחים קיסריים דחופים, מיילדת וציוד לטיפול ביילוד.
התינוק יימצא תחת מנורת חימום ויעבור בדיקה גופנית.
המיילדת תנגב את היילוד, תעטוף אותו, תראה את היילוד ליולדת ובן זוגה ותעבירו למחלקת יילודים. בני משפחתך הממתינים בחוץ יוכלו לראותו.
עם סיום הניתוח תועברי למחלקת התאוששות, שם יעקבו אחר מצבך ובמידת הצורך תקבלי משכך כאבים. לאחר כשעתיים תועברי למחלקת יולדות.
עם הגעתך ממחלקת התאוששות, צוות האחיות במחלקת יולדות יקבלך וישכיבך במיטה שהוכנה עבורך מבעוד מועד.
האחות תמדוד לך לחץ דם ודופק, תאמוד את גובה הרחם ומידת כיווצו, ותתרשם מכמות הדימום. ייבדק גם פצע הניתוח ותקינות העירוי ויעשה מעקב אחר כמות השתן המופרשת.
כאבים לאחר ניתוח קיסרי מתמקדים באזור החתך, בבטן תחתונה וכן גם מהתכווצויות הרחם. כאב כיווץ הרחם מתגבר בשעת ההנקה.
באם את חשה בכאב, עליך לציין זאת בפני האחות ולדרג את עוצמת הכאב באמצעות "סרגל כאב" מ-0 עד 10. הטיפול בכאב יותאם לעוצמתו ולשאר המדדים. ישנן מספר אפשרויות למתן תרופות משככות כאבים: זריקה תוך שרירית, בהזלפה תוך ורידית או במתן דרך הפה.
התרופות בהן נעשה שימוש- מותאמות במיוחד לנשים מיניקות.
ייתכן ותחושי בקור וברעד בכל הגוף. מצב זה נגרם כתוצאה מתגובת הגוף לחומרי הרדמה, לקור השורר בחדר הניתוח ולהליך הניתוח עצמו. השפעתם חולפת לאחר מספר שעות.
עפ"י בקשתך ובמידת האפשר, יובא אלייך תינוקך ותוכלי להיניקו באם תרצי. הדרכה להנקה תינתן לך עפ"י הצורך ובקשתך.
אחרי 48 שעות
במהלך היממה הראשונה לאחר הניתוח, ישנה חשיבות מרובה למנוחה ועל כן מומלץ לבקש מבני המשפחה והחברים, למעט בביקורים.
ההחלמה לאחר ניתוח קיסרי איטית יותר מאשר לידה רגילה וכרוכה בכאבים, במיוחד בימים הראשונים. הרגשתך תשתפר מיום ליום.
במהלך היממה הראשונה תקבלי עירוי נוזלים עד 12 השעות הראשונות.
השתן ייאסף באמצעות צנתר בשלפוחית לשקית שתן התלויה בצד המיטה.
בשעות הראשונות יש להימנע משתייה- תוכלי להרטיב את השפתיים ולאחר מספר שעות ניתן להתחיל בשתיית מים בהדרגה ובכמות מועטה. תקבלי שלגון להתרעננות. כ- 8 עד 12 שעות לאחר הניתוח, תילקחנה בדיקות דם ובהתאם למצבך יופסק מתן הנוזלים בעירוי, יוצא הצנתר משלפוחית השתן ותרדי מהמיטה לישיבה בכורסא בסיוע האחות.
ב-48 השעות הראשונות, מומלץ להימנע משתיית משקאות מוגזים ומיצים. יש להתחיל בכלכלה נוזלית ורכה, ולאחר פעולת המעיים ניתן לחזור בהדרגה לכלכלה רגילה.
אזור בטן כואב ורגיש ומקשה על כל תנועה, למרות זאת רצוי להתנועע ולהתהלך ובכך לשפר את זרימת הדם ותנועתיות המעיים.
במקרה הצורך תוכלי לקבל תכשירים להאצת פעולת המעיים ושחרור גזים. 24 שעות לאחר הניתוח, תוסר התחבושת מפצע הניתוח וניתן יהיה להתקלח. אין צורך בחבישת הפצע או במריחה בקרמים או משחות. יש לשמור על האזור נקי ויבש.
את חלקו התחתון של הגוף והאיברים האינטימיים יש לשטוף לעיתים קרובות במים זורמים ובסבון. אזור צלקת הניתוח קשה ואת עלולה לפעמים לחוש כאב, גרד, צריבה וחוסר תחושה. תופעות אלה חולפות עם הזמן. אם תבחרי להיניק את תינוקך- ניתן להתחיל בכך מיד.
בדרך כלל, השחרור לאחר ניתוח קיסרי מתבצע ביום הרביעי לניתוח.
ההחלטה על שחרורך ושחרור התינוק מתקבלת ע"י הרופא המטפל ותלויה במצבך ובמצב התינוק.
התופעות המתרחשות לאחר לידה רגילה מתרחשות גם לאחר לידה בניתוח קיסרי וכוללות: התכווצויות הרחם, הפרשות נרתיקיות דמיות שלאחר הלידה וגודש בשדיים.
הוצאת סיכות הניתוח מתבצעות בדרך כלל שבעה ימים מזמן הניתוח (ניתן לבצע זאת בקופת חולים).
עם שובך הביתה
על אף חשיבות הניידות, רצוי מאוד להקדיש זמן למנוחה. כדאי לנצל את הזמן בו התינוק ישן.
לא להרים דברים כבדים- לוקח זמן עד שהשריר מתחזק והבטן "יורדת", אפשר להרים את התינוק, אבל לא ילד בן שלוש (בהחלט אפשר ורצוי להושיב את הילד הגדול על ברכייך).
לחזור בהדרגה לפעילות גופנית- תהליך החלמה מניתוח קיסרי נמשך בדרך כלל כשישה שבועות. בפרק זמן זה אפשר להתחיל בתרגילים קלים ולהתקדם לפי היכולת. מומלץ לעשות תרגילים לחיזוק רצפת האגן. יש להימנע מכפיפות בטן.
הליכה מומלצת מאוד.
אל תתחילי בדיאטות בזק להרזיה. הגוף לאחר הניתוח זקוק לאנרגיה. יש לאכול אוכל מאוזן הכולל את אבות המזון, ירקות ופירות. מומלץ מזון עשיר בברזל ובויטמינים. יש צורך בתוספי ברזל, במיוחד אם הינך מיניקה.
הקפידי על שתייה מרובה, בעיקר אם הינך מיניקה.
קיום יחסי מין- אפשר לאחר 4-6 שבועות רק אם את מרגישה טוב ורוצה בכך. אין מניעה רפואית מקיום יחסי מין מוקדם יותר.
ביקורת רופא מטפל בתום 6 שבועות.
צוות חטיבת נשים ויולדות עומד לרשותך ומאחל לך לידה קלה ובידיים מלאות.