תהליך פזיולוגי של התהוות הריון

ההריון

ההיריון נוצר מפגישה והתמזגות של הביצית שמקורה בשחלות האישה, עם תא זרע שמקורו באשכי הגבר. שני תאים אלו נפגשים בדרך הטבע בחצוצרה לאחר קיום יחסי מין. פגישת הזרע עם הביצית היא ביטוי של שורת מנגנונים מסובכים ומורכבים בגופה של האישה ובגוף הגבר.

איך נוצרת הביצית?

כתוצאה מפעילות הורמונאלית מורכבת ומתואמת בין המוח, בלוטת יותרת המוח והשחלות, מתפתחים מדי חודש בשחלה מספר זקיקים (follicles). זקיק הוא שכבת תאים המקיפה ביצית. עם הבשלתו מצטבר נוזל בין התאים הדוחק את הביצית לדופן הזקיק. במחזור טבעי מגיע על פי רוב זקיק אחד בלבד להבשלה ולביוץ. כשבועיים מתחילת הוסת מתרחש הביוץ שבו "פוקע" הזקיק, הביצית חורגת (יוצאת) מהשחלה ונוזל הזקיק נשפך אל חלל הבטן. הביצית והתאים המקיפים אותה נתפסים על-ידי קצה החצוצרה הבנוי בצורת שלוחות (ציציות) שתפקידם לאסוף את הביצית ולהכניסה אל תוך החצוצרה.

הזרע

באשך הזכר נוצרים באופן מתמיד מיליונים רבים של תאי זרע. על מנת שהזרע יהיה פורה, עליו להיות ניחן במספר תכונות. עד כה מוכרים חלק ממאפייני הזרע. התכונות הידועות הקובעות את איכות הזרע הם:

• נפח זירמה (תקין 1.5-6 סמ"ק)
• ריכוז זרעונים (תקין מעל 15 מיליון בסמ"ק)
• תנועת הזרע (תקין מעל 35% מהזרעונים בתנועה מתקדמת)
• צורת הזרע (לפי סולם ערכים של WHO מעל 25% מהתאים צריכים להיות במבנה תקין, לפי סולם ערכים של KRUGER מ 5% ומעלה מהתאים צריכים להיות במבנה תקין).

בזירמה אחת מופרשים מיליונים רבים של זרעונים. יש צורך בכמות רבה של זרעונים מכיוון שדרכם מהנרתיק של האישה (שם נפלט הזרע בעת קיום יחסי מין), היא ארוכה - דרך צוואר הרחם, גוף הרחם ורוב אורכה של החצוצרה עד למקום הפגישה עם הביצית (ב-1/3 הרחוק של החצוצרה). יכולת התנועה של הזרעונים באברי המין של האישה תלויה בתנועתיות הזרעונים ובגורמים מסייעים באברי המין הנקביים. תאי הזרע המגיעים ונצמדים לביצית נע בין 200 ל-2000. בסופו של תהליך רק תא זרע אחד חודר אל הביצית.

ההפריה

ההפריה היא חדירה של תא זרע לתוך הביצית והתמזגות החומר הגרעיני של התא הזכרי עם התא הנקבי. הכרומוזומים מהווים את החומר הגרעיני של הזרע והביצית ונושאים את התכונות הגנטיות של בני הזוג. חדירת הזרע לתוך הביצית היא דרך שכבת תאים המקיפה את הביצית. תאים אלו עוברים תהליך של עיכול כתוצאה מהאנזימים המופרשים מהמעטפת הקדמית של ראש תא הזרע.
בדרך כלל, לאחר שתא הזרע חדר לתוך הביצית, נחסמת אפשרות חדירה של תאי זרע נוספים. באיחוד החומר הגנטי של הזרע והביצית, מתקבלת ביצית מופרית (זיגוטה). מייד לאחר מכן מתחילה חלוקת הביצית המופרית לתאים (שניים, ארבעה וכו') ובשלב זה הוא הופך ל"עובר".

האם זה נכון שכולנו מתחילים כנקבה?

כל עובר מתחיל ללא מין אנטומי או הורמונאלי, אולם רק הגנים שונים- XX או XY. במשך 5-6 השבועות הראשונים להיריון רק כרומוזום X בא לידי ביטוי. זה נכון גם לעוברי XX (נקבה) וגם XY  (זכר). זה מזכיר קצת את מה שכתוב במסכת אבות מפי אלישע בן אבויה (פרק ד' משנה כ') "הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר חדש (טאבולה ראסה)".  

ההשרשה

העובר נחלק לתאים בזמן תנועתו דרך החצוצרה לכוון הרחם. המעבר נמשך כ- 4 ימים, ובהגיעו לרחם, העובר הוא בשלב של 16 תאים. ביומיים שלושה הבאים העובר שוהה בחלל הרחם וממשיך להתפתח. באותו הזמן, רירית הרחם, בהשפעת הורמוני השחלה, מתפתחת ומכינה את עצמה לקליטת העובר.

בתהליכים כימיים מסובכים, שבחלקם עדיין נחקרים, חודר העובר לתוך רירית הרחם, שוקע בה ובמהרה הרירית צומחת ומכסה אותו. העובר משתרש ברירית ומתחיל ההיריון. שכבת התאים החיצונית של העובר תצמיח את השליה החודרת לרירית הרחם, מקשרת בין העובר למחזור האימהי ומאפשרת התפתחות העובר. העובר, עם קבוצת התאים הפנימיים, ממשיך לפתח את המערכות השונות שלו, תהליך שמסתיים בשבוע 12-13 ומשם ואילך המערכות הולכות וגדלות עד ללידה.