סיכונים אפשריים בטיפולים הורמונאליים

גירוי יתר של השחלות

גירוי היתר יכול להופיע החל מיום-יומיים לאחר שאיבת הביציות ועד כשבועיים לאחר מכן. הגירוי הוא על פי רוב קל ומתבטא בתפיחות הבטן, כאבי בטן, הגדלת שחלות ואף הצטברות קלה של נוזלים בבטן. התופעות חולפות כ-4-3 שבועות אחרי שאיבת הביציות, אך אם הושג הריון, התופעות עלולות להימשך זמן רב יותר. כטיפול, מספיקים מנוחה ושתיה מרובה ולרוב לא נדרש אשפוז.​

גירוי יתר בינוני או קשה ​

גירוי יתר בינוני או קשה נדירים יותר. גירוי בינוני כולל, בנוסף לנזכר לעיל, גם בחילות, שלשולים, קושי נשימתי, חולשה ניכרת וריכוז יתר של הדם. בגירוי קשה (מופיע בשכיחות של 5% - 0.5% מתוך כלל הנשים שטופלו בהורמונים) הנוזל בחלל הבטן יכול להצטבר בכמויות גדולות עד כדי כך שיגרום למצוקה נשימתית וידרוש את ניקוז הנוזלים. מובן שבמצב זה תידרש האישה להתאשפז. במקרים נדירים קיים סיכון לתפליטים בריאות וכן לתסחיפים (קרישי דם) בורידים. סיבוכים נדירים נוספים כוללים אי ספיקת לב ו/או כליות. דוווחו מקרים בודדים של צורך בקטיעת גפיים ואף מוות.

תסביב (שזור), קרע או דימום מהשחלה

​סיכונים נדירים נוספים הינם תסביב (שזור), קרע או דימום מהשחלה. סיבוכים אלה נובעים מכך שהשחלה גדלה בצורה בולטת והיא כבדה ויכולה להסתובב על צירה בגלל תנועות המעי שבסמוך לה. מצבים אלו מחייבים התערבות כירורגית (פתיחת בטן או לפורוסקופיה) לשם טיפול. לעיתים נדירות דווח אף על צורך בכריתת השחלות.

עליה בשכיחות סרטן השחלות

​לאחרונה הופיעו בספרות הרפואית דיווחים בודדים, הדנים בעליה בשכיחות סרטן השחלות לאחר טיפול בגורמי ביוץ. דיווחים אלו לא אושרו במחקרים נוספים ומוזכרים פה למען הזהירות, וזאת מכיוון שהמידע עדיין מצטבר ומסקנותיו יגובשו רק בעוד שנים. מובן שככל שמספר טיפולי ההפריה החוץ-גופית עולה, כך המטופלת נחשפת לסיכון גדול יותר.

תופעות לוואי נוספות

​במקרים בהם הטיפול יכלול דיכוי מוקדם של השחלות עלולות להופיע תופעות לוואי הדומות לאלו בגיל המעבר. תופעות אלו חולפות מייד עם התחלת הגירוי השחלתי עם הורמונים. כמו כן עלולות להתפתח ציסטות שחלתיות שיהיה צורך בשאיבתן ו/או בהפסקת הטיפול. רגישות לתכשירים ההורמונים נדירה.