ניתוח פטריגיום

מהו פטריגיום?

פטרגיום (Pterygium) הוא גידול של פני השטח של העין הגורם לאודם, דלקת והפרעה בראיה. בד"כ הנגע גדל בצורת כנף מהפינה הפנימית של העין וצומח לאיטו לעבר מרכז ציר הראיה ויכול לכסות את כל מפתח האישון. לעיתים נדירות יותר הנגע מתחיל בצד החיצוני של העין וגדל משם לעבר המרכז

בשלב הראשוני, לרוב, הפטריגיום אינו גורם לתסמינים, אך כאשר הוא גדל, עלולים להופיע תסמינים כמו אודם בלובן העין, דמעת ותחושת גוף זר. בשלבים מאוחרים כאשר הרקמה עולה על הקרנית היא גורמת לעיוותה ובשל כך עלולה להיות ירידה בחדות הראיה או טשטוש ראיה.

ברוב במקרים, הסיבה להופעת הפטרגיום אינה ברורה, למרות  שבכשליש מהמקרים יש שכיחות מוגברת של התופעה במשפחות מסוימות, דבר המצביע על גורם תורשתי. כמו כן ידוע שפטרגיום שכיח יותר בקרב אנשים שנחשפו ליותר קרינת שמש או קרינה אולטרא - סגולית, ואכן התופעה פחות שכיחה באזורים גיאוגרפים שבהם פחות קרינת שמש. מנגד אנו עדים לשכיחות מוגברת בקרב חקלאים, גולשי גלים ואנשים אחרים המרבים להיחשף לשמש.

כאשר הפטרגיום אינו מפריע, אין צורך בטיפול, ובמקרים קלים ניתן לטפל בתסמינים על ידי טיפות עיניים מסוגים שונים– תחליפי דמעות, מכווצי כלי דם או סטרואידים. כאשר ההפרעה משמעותית יותר, או כאשר הנגע גדול יותר, מומלץ להסירו בניתוח, ולא להמתין עד שתתחיל הפרעה בראיה.

כיצד מבוצעת הפעולה?

ניתוח להסרת פטרגיום הוא פעולה כירורגית פשוטה יחסית, שמבוצעת בהרדמה מקומית, ואורכת כ 15-30 דקות. זהו ניתוח שמבוצע שנים רבות. בעבר, במקרים רבים (עד 70% מהמקרים), לאחר הניתוח הייתה חזרה של הגידול ועל כן היה צורך בניתוחים חוזרים על מנת להסירו. בשנים האחרונות, תודות לשיפורים בטכניקות הניתוחיות ושימוש בחומרים אשר לא היו בשימוש בעבר חל שיפור דרמטי בשיעורי הצלחת הניתוח וכעת הוא עומד על  95-98%.

במהלך הניתוח המנתח מרדים את העין בעזרת טיפות או חומר הרדמה אשר מוזרק מתחת ללחמית העין. החומר פועל מיידית, ומאפשר את ביצוע הניתוח מבלי שהמטופל חש כאב. לאחר מכן מתבצע קילוף והסרה של רקמת הפטרגיום מרקמות הלחמית והקרנית הסמוכות. לאחר הסרת הפטריגיום המנתח משתמש בחומר בשם מיטומיצין C אשר מונע חלוקה של תאים וצמיחה מחודשת של הרקמה ובכך מונע את חזרת הפטריגיום. בהמשך, המנתח מסיר רקמת לחמית בריאה מהחלק העליון של העין ומשתיל אותה באזור הסרת הפטריגיום בעזרת דבק ביולוגי. בסוף הניתוח מטפלים בעין המנותחת במשחה אנטיביוטית וחובשים אותה.

אחוזי הצלחה וסיכונים

​אחוז ההצלחה של הניתוח הוא 95-98% בניתוח ראשון. הסיבוכים הכירורגיים בניתוח הם קלים בד"כ וכוללים דימום וזיהום, אולם אלה לרוב אינם משמעותיים והם חולפים עם טיפול מתאים. בשימוש בחומרים כגון מיטומיצין C ישנו סיכון לתמס קרנית. זהו סיבוך קשה אך נדיר ביותר

הכנות לניתוח

• יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל. כמו כן יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירת דם וביוכימיה.
• מעל גיל 40, חובה לבצע ולהביא א.ק.ג.
• אישור של רופאים מומחים נדרש אם הנך חולה במחלות כרוניות (כגון: קרדיולוג אם קיימת מחלת לב, רופא ריאות אם קיימת מחלת נשימה/ריאות קשה וכו')
• שבוע לפני מועד הניתוח עליך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין). יש להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי הצורך בתחליפים לתרופות אלו.
• הניתוח עצמו אינו דורש הכנה מיוחדת. ביום הניתוח מומלץ לא לאכול 6 שעות לפני הניתוח.

לאחר הניתוח

​בסיום הניתוח, ישוחרר המטופל לביתו. המטופל יקבל טיפות עיניים ומשחה אנטיביוטית מתאימה.

לאחר השחרור

• למחרת הניתוח יש להגיע לביקורת אצל הרופא המנתח
• בימים הראשונים שלאחר הניתוח, עלול המטופל לסבול מאודם, גירוי וכאב בעין. ניתן להקל על הכאב באמצעות כדורים לשיכוך כאבים או באמצעות קומפרסים קרים  תופעות אלו צפויות לחלוף תוך מספר ימים.
• יש להקפיד על נטילת טיפות העיניים ומריחת המשחה שניתנו למטופל.
• ביקורת חוזרת אצל הרופא המנתח שבועיים וחודש לאחר הניתוח
• מטופלים שסבלו מפטרגיום נמצאים בסיכון מוגבר לחזרת התופעה, ולכן חשוב שיקפידו מאד על חבישת כובע ומשקפי שמש (מומלצים במיוחד משקפיים בעלי מגיני צד), והימנעות משהייה במקומות מאובקים, עתירי רוחות וחול, ובעלי אקלים יבש.