בקטריותרפיה – חיידקים בשירות הרפואה

בעשור האחרון הואץ המחקר סביב המיקרוביוטה האנושית – אוכלוסיית החיידקים שחיה בגוף האדם ובמיוחד במעיים. מספר החיידקים במעי גבוה פי 10 ממספר התאים האנושיים בגופנו ויש להם השפעה אדירה על התפתחות מערכת החיסון ועל חילוף החומרים (מטבוליזם) והעיכול. השימוש הגובר שאנו עושים באנטיביוטיקה כטיפול בחיידקים מזהמים עלולה לגרום להפרת שיווי המשקל בין אוכלוסיות חיידקי המעי השונות ולגרום ל"דיסביוזה" (dysbiosis) – שיבוש של האיזון בין אוכלוסיות החיידקים. במצב זה, חיידקים שמצויים במעיים באופן שגרתי ואינם גורמים נזק עלולים להפוך אלימים ולחולל מחלה.

אחת ממחלות המעיים הנפוצות שפורצות בעקבות טיפול אנטיביוטי ממושך היא זיהום בחיידק שנקרא קלוסטרידיום דיפיצילה. חיידקי מעי שרגישים לאנטיביוטיקה מתים מהטיפול, וחיידק זה יכול לשגשג על חשבונם ולייצר רעלנים הגורמים לדלקת של רירית המעי ומובילים לשלשולים, כאבי בטן, חום וחוסר תיאבון. מחלה זו שכיחה בעיקר אצל חולים כרוניים, בני הגיל השלישי ובעלי מערכת חיסון מוחלשת.

בניסיון להתמודד עם העלייה בשכיחות זיהומי הקלוסטרידיום דיפיצילה העמידים לטיפול אנטיביוטי, עושים שימוש בטיפולי "בקטריותרפיה" המכונים גם "השתלת צואה" (FMT ,Fecal Microbiota Transplantation) בחולים אלו. במסגרת הטיפול מבצעים החדרה של תרומת צואה, המכילה את חיידקי המעי, מאדם בריא למערכת העיכול של אדם חולה וכך מטפלים בחיידק גורם המחלה אך גם מאפשרים שגשוג של סביבת חיידקי מעיים תקינה שתמנע חזרה של הקלוסטרידיום עם תום הטיפול האנטיביוטי. תורמי הצואה הפוטנציאלים עוברים סריקה מקיפה השוללת נוכחות פתוגנים ומחלות מטבוליות שונות על מנת למנוע העברת מחלות זיהומיות בתהליך ההשתלה. הטיפול בהשתלת צואה הוכח בעבודות רבות כיעיל ביותר עם אחוזי הצלחה של עד 90% בריפוי קלוסטרידיום דיפיצילה, אפילו בחולים קשים ביותר.

במרבית המרכזים הרפואיים, הליך השתלת הצואה נעשה בפעולה פולשנית כגון הזלפת הצואה דרך קולונוסקופיה למעי הגס או על ידי החדרת זונדה לתריסריון. לצורך הנגשת הטיפול לחולים הזקוקים לכך, אנו במרכז לחקר המיקרוביום משתמשים בשיטה פומית להשתלת צואה קפואה. ההשתלה בשיטה זו מתבצעת בעזרת "קפסולות מיקרוביום" המבוססות על דגימות צואה מתורמים בריאים, בדומה להשתלות הצואה הרגילות. החומר (המיקרוביום) עובר תהליך עיבוד ונארז בקפסולות מיוחדות שעמידות לחומציות הקיבה, ולכן מתפרקות רק לאחר הכניסה למעי הדק. מספר עבודות ראשוניות שנעשו הראו כי יעילות השיטה הפומית זהה לזו המושגת על ידי השתלת צואה דרך קולונוסקופיה או זונדה, ומתקרבת ל-90%. שימוש בשיטה זו מאפשר לחולים טיפול יעיל ללא צורך בפעולה פולשנית.

מי יכול לתרום צואה ?

כל אדם בריא, בטווח הגילאים שבין 18-60, יכול לתרום צואה.

השתתפות כתורם כוללת ראיון אישי, מילוי שאלון וטופס הסכמה, הערכת משקל וגובה ובדיקות מעבדה (דם וצואה) לזיהוי ושלילת הימצאות גורמים מזהמים והפרעות רפואיות הנמצאים קשורים לחיידקי המעי.

תורם הנמצא מתאים לתרומה יקבל כלי לאיסוף צואה לביתו. על התורם להביא את הכלי עם הצואה עד 4 שעות ממתן הצואה למרכז לחקר המיקרוביום במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).

כל מידע רפואי של התורם יטופל ע"פ נהלים של שמירה על סודיות.

להשתתפות במחקרים ובדיקת צואה - לחצו כאן