השתלת קוצבי לב

אודות קוצב-לב (Pacemaker)

תופעה זו, של קצב לב איטי שכיחה באנשים מבוגרים כתוצאה "מהזדקנות" סיבי ההולכה בלב. לעיתים, חולים מבוגרים אלה מקבלים תרופות שונות (כפתרון לבעיות רפואיות אחרות), אך תרופות אלו גורמות להחמרת מחלת הלב מאחר והן גורמות להאטה נוספת של דופק הלב. 
לדאבוננו, לעתים קורה שגם אנשים צעירים סובלים מדופק לב איטי. מצב זה מחייב השתלת קוצב לב. לעתים, יש להשתיל קוצב לב אפילו בילדים קטנים מאד. בדרך כלל, מצב זה מתחייב עקב מומי לב מלידה הגורמים למחלה בסיבי ההולכה של הלב.

השתלת הקוצב היא פעולה שגרתית המתבצעת מידי יום בבית החולים. זהו ניתוח קטן המתבצע בחדר צינטורים. ההשתלה נעשית בתנאים סטריליים בדומה לחדר ניתוח. בהשתלה זו, אין צורך בהרדמה כללית, ונעזרים בהרדמה מקומית וטשטוש קל של הנבדק.

הקוצב מושתל בצד ימין או שמאל מתחת לעצם הבריח (ליד הכתף). המנתח עושה חתך בעור של כ-4 ס"מ על מנת ליצור כיס קטן מתחת לעור. בסופו של הניתוח, הקוצב עצמו יקובע בתוך כיס זה.

לצורך השתלת הקוצב, משתילים שני חוטי חשמל (אלקטרודות) דרך הווריד מהכיס שיצרנו אל הלב עצמו. חוט אחד ממוקם בחלק העליון של הלב (בפרוזדור הלב) וחוט שני בחלק התחתון של הלב (בחדר הלב).

על מנת לקבע את נקודת המגע המדויקת של האלקטרודות בלב, נעזרים בשיקוף רנטגן אשר מראה למנתח בכל רגע את המיקום המדויק של האלקטרודה. לאחר שהאלקטרודות ממוקמות היטב בלב, מחברים את הקצה השני שלהם לבטרייה של הקוצב (בפועל, גוף הבטרייה הוא בעצם הקוצב עצמו). לבסוף, ממקמים את הקוצב בכיס שיצרנו בתחילת הפעולה ותופרים את העור.

תהליך ההשתלה אורך ברוב המקרים כשעה וההחלמה שלאחר הניתוח מהירה. בדרך כלל, המטופל משתחרר לביתו כעבור 24 שעות.