השתלת דפיברילטור
הדפיברילטור הוא למעשה קוצב לב משוכלל אשר מטפל בדופק לב מהיר בנוסף ליכולת הרגילה של קוצב לב המיועדת לטיפול בדופק לב איטי.
במקור, הדפיברילטור היה מכשיר כבד ומסורבל אשר היה קיים בבתי חולים בלבד. חולה שנכנס להפרעת קצב מהירה חובר לדפיברילטור באמצעות כפות חיצוניות אשר חוברו לחזה שלו. עם הפעלת הדפיברילטור, המטופל קיבל "שוק" חשמלי חזק אשר לכאורה "איפס" את הלב והחזירו לעבודה בקצב לב סדיר.
פיתוח הדפיברילטור
עם התקדמות הטכנולוגיה, פותח הדפיברילטור המושתל. בתחילת שנות השמונים, החלו לייצר דפיברילטורים מספיק קטנים אשר ניתן להשתילם בגופו של המטופל, ובכך לאפשר לו לקיים אורח חיים נורמאלי כאשר הוא נושא עמו את הדפיברילטור האישי שלו לכל מקום.
כיום טכנולוגיה זו היא נחלת הכלל, כאשר המכשיר קטן יותר, אך משוכלל הרבה יותר, ומצויד בסוללה חזקה בהרבה. בהקשר זה ראוי לציין שאחד מאבות המצאה חשובה זו היה ד"ר מירובסקי מבית החולים שמיר (אסף הרופא) בישראל.
בתוך הדפיברילטור קיימת מערכת אשר עוקבת בדריכות אחר פעילות הלב. במידה שהמערכת מזהה שהלב נכנס למצב של הפרעת קצב מהירה, היא מפיקה אות חשמלי חזק ("שוק" חשמלי) אשר מפסיק את הפרעת הקצב והלב חוזר לקצב תקין.
לרוב, מטופלים הזקוקים להשתלה זו הם חולים שעברו התקף לב או חולים הסובלים ממחלה של שריר הלב. עקב מחלות אלה, הם נמצאים בסכנה למוות פתאומי הנגרם על ידי הפרעת קצב מהירה.
מידע נוסף