גידולי בלוטת התריס

בלוטת התריס, הנקראת גם בלוטת המגן או בלוטת התירואיד, מצויה בחלק הקדמי של הצוואר, מתחת לפיקת הגרון. הבלוטה מייצרת הורמונים (תירוקסין וטרייודוטירונין) אשר משפיעים על קצב חילוף החומרים בגוף ועל תהליכים נוספים כגון ויסות חום הגוף, תיאבון, ועוד. קיימים ארבעה סוגי גידולים עיקריים בבלוטת התריס:

• סרטן פפילארי ( Papillary Thyroid Cancer) – הינו הגידול השכיח ביותר, עד 80% מכלל גידולי בלוטת התריס. מאובחן בדרך כלל בין. גילאי 30 ל 50 ומופיע פי 3 יותר בנשים.
• סרטן פוליקולארי (Follicular Thyroid Cancer ) – כ- 10-15% מגידולי בלוטת התריס, גם הוא שכיח פי 3 בנשים.
• סרטן מדולארי (Medullary Thyroid Cancer) – נדיר יותר 5-10% מכלל הגידולים, ולעיתים מופיע במשפחות עם הפרעות אנדוקריניות אחרות.
• סרטן אנאפלסטי (Anaplastic Thyroid Carcinoma) – נדיר- 5%, בגילאים מבוגרים ויותר בנשים.

במרבית המקרים סרטן פפילארי של בלוטת התריס מתגלה באופן מקרי, על ידי מישוש או אבחנה בגוש צווארי. על פי רוב הגוש אינו גורם לבעיות כלשהן או לכאבים. במקרים מסוימים ישנם סימני לחץ על הצוואר המתבטאים בהפרעה בבליעה או נשימה, ונדיר עוד יותר - הופעת צרידות בשל פגיעה בעצב החוזר על ידי הגידול. כמובן שסימנים אלו אינם ייחודיים לגידול והם מצויים במצבים אחרים בנוסף. לאחר בדיקה גופנית, ובדיקת אולטרסאונד של הבלוטה והצוואר, האבחנה מתבצעת על ידי ביופסיה- דיקור מחט עדינה (FNA-Fine Needle Biopsy). במהלך הדיקור נשאבים תאים מהגוש ונבדקים על ידי פתולוג שמאבחן את סוג הגידול.

הטיפול בסרטן בלוטת התריס הינו ניתוח לכריתת הבלוטה ולעיתים טיפול ביוד רדיואקטיבי. למעט מקרים מיוחדים, הניתוח הינו כריתה שלמה של בלוטת התריס, ובמידת הצורך כריתת בלוטות לימפה העשויות להיות נגועות. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית, וכרוך באשפוז קצר. לאחר כריתת הבלוטה יש ליטול טיפול תרופתי קבוע המחליף את הורמוני בלוטת התריס.

כאשר הניתוח מבוצע על ידי מנתח מיומן, שיעור הסיבוכים הינו נמוך. הסיבוכים כוללים פגיעה בעצב החוזר (כ-1%) עם צרידות קבועה או חולפת, ופגיעה בבלוטות הפארא תירואיד עם ירידה ברמת הסידן (כ-5%) באופן זמני או קבוע. במקרים אלו יש ליטול טיפול תרופתי שיאזן את רמת הסידן בגוף. טיפול ביוד רדיואקטיבי במקרה של סרטן פפילארי לאחר כריתת הבלוטה, מבוצעת סריקה כל גופית על ידי יוד רדיואקטיבי, על מנת לגלות שאריות גידול או פיזור גרורתי. במידה ומתגלים מוקדים חשודים, ניתנת כמות גדולה יותר של יוד רדיואקטיבי אשר משמידה את שאריות הגידול.

 לאחר השלמת הטיפול, יש להישאר במעקב הכולל בדיקה רפואית, בדיקת רמת תירו גלובולין (הורמון המופרש מתאי בלוטת התריס ואשר עליית הרמה שלו עשויה להעיד על הישנות) ובדיקות הדמיה אחרות לפי הצורך.