ניקוזים בהנחיית CT

בבדיקות הדימות השונות מודגמים לעתים ממצאים כגון מורסה (אבצס) או הצטברות נוזלים (קולקציה) בחלקים שונים של הגוף כמו חלל הבטן או אפילו בתוך איברים כמו הכבד או הריאות.

ממצאים אלה מחייבים ניקור טיפולי של הממצא אשר באמצעותו מרוקנים אותו מתוכנו הנוזלי. בחלק מהמקרים משאיר הרופא המטפל צינורית מנקזת בתוך הממצא עצמו שמטרתה המשך ניקוז הממצא.

כתלות באופי הנוזל ובנסיבות הקליניות, לפעמים שולחים דגימה מהנוזל לאפיון במעבדה המיקרוביולוגית או הפתולוגית.

הפעולה מתבצעת לרוב על ידי רדיולוג, ובד״כ בהנחיית מכשיר ה- CT.
שימוש בתמונות המתקבלות ממכשיר ה- CT במהלך הפעולה מוריד משמעותית את אחוז הסיבוכים האפשריים שעיקרם דימום פנימי, או ניקוב (פרפורציה) של לולאות מעי.
ה- CT גם מאפשר לוודא שהניקוז מתבצע מהאיזור המבוקש, ובפעולה יחסית קצרה ומלעורית (דרך העור) מבוצע ניקוז שאחרת היה צריך לבצע בחדר הניתוח.

בד״כ זו פעולה אשר מתבצעת לחולים המאושפזים במחלקות השונות של בית החולים.

לפני הפעולה כל נבדק מקבל הסבר מפורט על מהלך הפעולה, על מטרותיה ועל סיבוכים אפשריים, ומתבקש לחתום על טופס הסכמה.

תחילה, מתבצעת סריקת CT קצרה שמטרתה הדגמת הממצא ותכנון הפעולה.

ברוב המקרים ניתנת הרדמה מקומית לאזור הבדיקה. 

הרופא המבצע את הבדיקה מקדם את הצנתר בהדרגתיות לאזור המבוקש כאשר מדי פעם מתבצעות סריקות CT קצרות שעל פיהן ניתן לתקן את מהלך הצנתר עד הגעתו ליעד.

הנבדק חוזר למחלקת האשפוז לאחר התאוששות בסיום הפעולה.