טיפול בוויסות חושי
מהו ויסות חושי?
דמיינו את המוח כמרכז בקרה מתקדם הקולט מידע מכל החושים שלנו: שמיעה, ראייה, מגע, טעם וריח, לצד תחושת תנועה ומודעות פנימית לגוף. מערכת הוויסות החושי אחראית לארגון, עיבוד והתאמת התגובות למידע הזה, מה שמאפשר לנו להתמודד עם הסביבה ולהשתתף בפעילויות יומיומיות בצורה מיטבית.
כאשר מערכת זו פועלת באופן מתואם, המוח מצליח לסנן גירויים לא רלוונטיים, להתמקד במה שחשוב ולהתאים את תגובותיו לסביבה. לדוגמה, כשילדכם יושב בכיתה, הוויסות החושי מאפשר לו להתעלם מרעשים ברקע ולהתרכז בלמידה. יכולת זו משפיעה באופן ישיר על למידה, תקשורת חברתית, כישורים מוטוריים ותפקוד יומיומי.
כיצד פועלת מערכת התחושה?
החושים כוללים את המערכות הבסיסיות: שמיעה, ראייה, טעם, ריח ומגע (המערכת הטקטילית). בנוסף, קיימות:
המערכת הווסטיבולרית: אחראית לשיווי משקל ולתחושת התנועה.
המערכת הפרופריוצפטיבית: מספקת מודעות למיקום ותנועות הגוף במרחב.
מערכת האינטרוספציה: מתמקדת ביכולת לחוש, לקלוט ולהעריך אותות המגיעים מתוך הגוף. חוש זה מאפשר לאדם להבין את מצבו הגופני, באופן מודע או בלתי מודע. תפקידה המרכזי הוא לשמור על איזון פנימי בגוף (הומאוסטזיס) ולתרום להגברת המודעות העצמית לרגשות ולמצב הרוח.
כלל החושים והמערכות פועלים באופן מתמיד, והמידע הנקלט מהם חייב לעבור עיבוד וסינון כדי למנוע עומס תחושתי. יכולת הוויסות החושי קובעת את מידת היעילות של תהליך זה ואת היכולת לתפקד באופן מיטבי.
מדוע ויסות חושי חשוב?
וויסות חושי תקין תומך בתפקוד יומיומי, ומאפשר לנו:
התמקדות במשימות תוך סינון גירויים לא רלוונטיים.
שליטה על התנהגות ותגובות מותאמות לסיטואציות שונות.
השתתפות במשחק ולמידה, ולהשתתף בפעילויות חברתיות ולרכוש מיומנויות חדשות.
תחושת ביטחון והבנה טובה יותר של הגוף והסביבה.
מה קורה כשיש קושי בוויסות חושי?
כאשר קיימת הפרעה באחד משלבי תהליך הוויסות החושי – קליטת המידע, עיבודו או התגובה אליו – המוח מתקשה לעבד את המידע באופן יעיל. מצב זה עשוי לגרום לאי נוחות ואף לתגובות שאינן מותאמות. לדוגמה, ילד עם קושי בוויסות חושי עשוי להפגין רגישות מוגברת לרעשים או להימנע ממגע עם חומרים מסוימים. קשיים אלו יכולים להופיע במגוון צורות ולהיות מושפעים מגורמים חיצוניים, כגון טמפרטורה, שעה או סביבה, וכן מגורמים פנימיים הנובעים מהגוף עצמו. לעיתים, עשויה להתקיים רגישות יתר במערכת חושית אחת לצד תת-רגישות במערכת אחרת, מה שמחייב גישה טיפולית מותאמת.
כיצד זה יכול להתבטא?
רגישות יתר: תגובות חזקות לרעשים, מגע או אורות חזקים.
תת-רגישות: חוסר תגובה לגירויים וחיפוש אחר גירויים חזקים יותר.
חיפוש גירויים: התנהגויות חוזרות ונשנות כמו נדנוד, לעיסה או ריצה.
קשיים בהתארגנות: קושי לעבור ממשימה למשימה או לשבת במקום אחד.
אתגרים חברתיים: קושי להתחבר עם אחרים עקב רגישות יתר או חוסר עניין.
התופעה של קשיים בוויסות חושי מוכרת זה שנים רבות. מצב שבו ילד מתקשה לווסת את עוצמת התגובות ההתנהגותיות לגירויים חושיים, הנקלטים מגופו ומהסביבה, נקרא SMD (Sensory Processing Disorder). אבחנה זו ניתנת רק כאשר ההפרעה משפיעה באופן משמעותי ומגבילה את התפקוד בתחומי החיים השונים.
דוגמאות לקשיים יומיומיים הנובעים מ-SMD:
- בררנות במזון.
- קשיי שינה, כולל קושי להירגע ולהירדם.
- קושי להתרגל לבגדים חדשים.
- אי נוחות מתוויות, תפרים, כפתורים או בדים נוקשים.
- קושי בביצוע פעילויות היגיינה אישית, כמו תספורת, גזירת ציפורניים או צחצוח שיניים.
- חוסר נוחות במצבים של קרבה פיזית, כמו ישיבה בצפיפות, חיבוקים או נשיקות.
- הימנעות מפעילויות משחק הכוללות מגע בחומרים יצירתיים.
רגישויות תחושתיות, כמו תחושת אי נוחות מתוויות בבגדים או קושי עם ריחות חזקים, קיימות אצל רוב האנשים ברמה מסוימת. עם זאת, כאשר מדובר בקושי המשפיע באופן ניכר על התפקוד היומיומי, נדרשת הערכה מקצועית בריפוי בעיסוק. ההערכה בוחנת את עוצמת הרגישויות ואת השפעתן על היכולת להשתתף בפעילויות היום-יום.
כיצד ריפוי בעיסוק מסייע לקשיים בוויסות חושי?
אבחון וטיפול בקשיי ויסות חושי מבוצעים על ידי מרפאים בעיסוק כחלק מהערכה כוללת. האבחון כולל שימוש בכלים מקצועיים לצד מידע מההורים על תפקוד הילד בסביבתו היומיומית.
מטרת הטיפול:
לא ניתן לשנות את הפרופיל החושי, אך אפשר לסייע לילד ולמשפחתו להבין את מאפייניו ולהתמודד עם הקשיים הנובעים ממנו.
התערבות מקצועית מספקת אסטרטגיות לשיפור ההסתגלות לסביבה ולעידוד תפקוד עצמאי.
הטיפול כולל:
תכנית מובנית של פעילויות תחושתיות ומוטוריות המסייעות לאיזון וויסות התגובות.
התאמת הטיפול לצרכי הילד ושילובו בסדר היום של המשפחה.
הדרכת ההורים להתאמת הסביבה הביתית לצרכים הייחודיים של הילד.
תוצאות הטיפול:
הילד לומד לזהות את מוקדי הקושי שלו ולהתמודד עמם בצורה מותאמת לסביבה ולדרישותיה, תוך שיפור תפקודו והגברת תחושת הרווחה האישית.
פרטי התקשרות למכון להתפתחות הילד:
טלפון המכון: 08-9779944
טלפון שירות ריפוי בעיסוק: 08-9779960
*הערה: מאמר זה מיועד למידע כללי בלבד ואין לראות בו תחליף לייעוץ מקצועי.