טיפול בפצע קשה ריפוי
פצע קשה ריפוי מוגדר כפצע אשר אינו נרפא בתקופה של ארבעה עד שישה שבועות וזאת למרות שבוצעו מאמצים טיפוליים מקובלים לצורך ריפוי הפצע.
מהו פצע קשה ריפוי
הסיבה לעיכוב ריפוי הפצע יכולה להיות בשל גורמים מקומיים כמו לחץ, סביבה לחה או יבשה ולחלופין גורמים מערכתיים כמו זיהום, בצקת ובעיה באספקת חמצן לרקמה. טרם תחילת הטיפולים, ניתן להעריך את האפשרות לריפוי הפצע בתא לחץ ע"י בדיקת התאמה לטיפול בתא לחץ.
קיימים שלושה מנגנונים עיקריים להתפתחות פצעים:
- מנגנון נוירופטי (פגיעה בעצבוב) - כאשר הגורם הוא נוירופטי, ברוב המקרים אפשר להגיע לריפוי הפצע באמצעות הורדת לחץ מקומי מהאזור הפגוע.
- מנגנון איסכמי (חוסר אספקת דם/חמצן נאותה) - הריפוי הקשה ביותר הוא כאשר ישנו מרכיב איסכמי בפצע. למעשה, בכ-90% מקטיעות גפה תחתונה בחולי סוכרת, הגורם הדומיננטי הוא איסכמיה
- מנגנון נוירו-איסכמי (שילוב של השניים) - כאשר ישנה איסכמיה שמקורה בכלי הדם הגדולים-בינוניים של הגפה, אפשר לפתור את הבעיה בהתערבות פולשנית לכלי הדם (ניתוח מעקפים או צנטור לפתיחת המסימה). כלומר, האתגר הטיפולי המשמעותי הוא במקרים שבהם יש איסכמיה כתוצאה מפגיעה בכלי הדם הקטנים של הגפה, שבהם אי אפשר לשפר את החמצון בהתערבות פולשנית.
אודות הבדיקה
בבדיקה עובר המטופל המועמד לקבלת טיפול הערכה ראשונית, הכוללת הערכה בסיסית של חמצון הרקמה בסביבת הפצע (TcPO2). בדיקת ה-TcPO2 היא בדיקה לא פולשנית שבמהלכה מוצמדת אלקטרודה לרקמה הבריאה בסמוך לאזור הפצע. בדרך זו אפשר למדוד (או לאמוד) את רמת החמצון של הגפה הפגועה, ולהעריך באופן אובייקטיבי את החמצון של הרקמה ללא קשר לגורמים מתערבים אחרים.
הערכת החמצון הראשונית נעשית באוויר החדר. אם אכן הפצע איסכמי, נעשית הערכה חוזרת כאשר החולה נמצא בתוך תא לחץ. אם האיסכמיה באזור הפצע משתפרת בתא הלחץ, החולה מתאים לקבלת הטיפול. כמוסבר לעיל, אם הסיבה לאיסכמיה היא פגיעה בכלי דם גדולים, הטיפול הראשוני, עוד לפני התחלת טיפול בתא לחץ, צריך לכלול פתיחה או מעקף כירורגי של החסימה וחידוש אספקת הדם לגפה.
כיצד פונים לבדיקה?
הרופא המטפל הוא המפנה לטיפול בתא לחץ. לשם כך, יש לבצע צילום ריאות, להצטייד במכתב הפניה מהרופא ומסמך המפרט מחלות רקע של המטופל. המטופל יוזמן ל-20 עד 30 טיפולים בני שעתיים כל אחד, שמתקיימים יום אחר יום, חמישה ימים בשבוע. טיפול מוצלח מוגדר, כאשר מתפתחים 80% של רקמת גרעון (רקמה חיה) ותאי אפיתל (תאים האחראים על סגירת העור) בשולי הפצע. במידה והשיפור נמוך מכך, ייתכן צורך בטיפול נוסף.
על מנת ולבדוק את התאמתכם לטיפול יש ללחוץ כאן ולמלא את הטופס המצורף