מלריה (Malaria)

הסבר על המחלה

​מחלה טפילית (פרזיטרית) המועברת ע"י עקיצת יתושים. המחלה מתבטאת לרוב בתסמינים דמויי שפעת עם חום גבוה וצמרמורת, כאבי ראש, כאבי שרירים, חולשה ניכרת והרגשה רעה. במלריה חמורה (severe malaria) נוספים סימנים כמו איבוד הכרה, התכווצויות אפילפטיות, צהבת, הקאה בלתי נשלטת, חוסר יכולת לאכול ולשתות עד מצב של התפתחות הלם (שוק). צורה זו של מלריה יכולה להסתיים במוות. ילדים קטנים, נשים בהריון ואנשים שמערכת החיסון שלהם מדוכאת מועדים יותר לפתח מלריה קשה, אם כי גם אנשים צעירים ובריאים עלולים להיפגע. חומרת המחלה תלויה גם בזן הטפיל הגורם למחלה. הזן falciparum אחראי לרוב המיקרים של מלריה קשה.

אפידמיולוגיה

​מלריה נמצאת בפיזור מקומי (אנדמי) באיזורים הטרופיים והסוב-טרופיים של אפריקה, מרכז ודרום אמריקה, אסיה ואוקיאנה. כל שנה 200 מיליון אנשים נדבקים במלריה ו-600,000 אנשים מתים ממלריה. באפריקה רוב התמותה נגרמת בילדים מתחת לגיל 5 ובנשים הרות. 

הסכנה למטיילים משתנה בהתאם למשך הטיול, סוג הטיול (טיול תרמילאים לעומת שהייה במלונות עם מיזוג אוויר), עונת השנה וכמובן אם המטייל נטל טיפול מונע למלריה והשתמש בתכשירים דוחי יתושים. נקיבת יתוש האנופלס המעבירה את המחלה פעילה בשעות הערב והלילה, ולכן אילו השעות המסוכנות ביותר להידבקות ממלריה.

באשר לאיזור הגיאוגראפי, הסכנה הגבוהה ביותר למטיילים היא במערב אפריקה, הסכנה בינונית בתת היבשת ההודית ובדרום אמריקה והנמוכה ביותר במרכז אמריקה.

(המפות כלליות ואינן מפרטות איזורים בתוך הארצות בהן יש או אין מלריה)

מניעה:

  • ​חיסון - אין חיסון יעיל כנגד מלריה למטיילים
  • תרופות - קיימות מספר תרופות יעילות למניעת מלריה. התרופות צריכות להילקח לפני הכניסה לאיזורי מלריה, במשך השהיה באיזור ולאחר היציאה (ראה טבלה מס.1)
  • אמצעים אחרים למניעת עקיצות יתושים - ראה פרק על מניעת עקיצת יתושים.

טיפול

​הצלחת הטיפול במלריה תלויה במהירות התחלת הטיפול ובחומרת המחלה. במחלה קלה ניתן בד"כ לטפל בכדורים, אבל במלריה חמורה הטיפול צריך להינתן דרך הוריד ויש לפנות את החולה במהירות למרכז רפואי קרוב.

תכשירים למניעת מלריה Malaria Chemoprophylaxis.

להורדת טבלה ובה פירוט התכשירים למניעת מלריה, לחצו כאן!