קדחת דנגי (Dengue Fever)

הסבר על המחלה

​מחלה וירלית המועברת על ידי עקיצת יתושים. רוב (75%~) האנשים שנדבקים במחלה כתוצאה מהעקיצה לא יפתחו תסמיני חולי. השאר יפתחו מחלה המתבטאת בחום, כאבי ראש, כאבי שרירים, כאבי פרקים וכאבי עצמות. חלק גדול מהחולים יפתחו פריחה מפושטת על העור ולעיתים סימני דימום קלים כגון נקודות דימום על העור, דימום מהחניכיים ושתן דמי. רק כ-5% יפתחו מחלת דנגי קשה (severe Dengue) שהיא מחלה מסכנת חיים העלולה להסתיים בתמותה.

צורה זו של מחלת דנגי יכולה להתבטא בהקאה בלתי נשלטת, כאבי בטן, תופעות דמם קשות יותר, בעיקר דימום מהחניכיים ובהתפתחות הלם (שוק). רוב התחלואה הקשה היא באלו שנדבקו הדבקה חוזרת בזנים שונים של הוירוס (קיימים 4 זנים). המופע של מחלת דנגי קשה נדיר במטיילים. לאחר המחלה מפתחים עייפות קשה שיכולה להימשך זמן רב ואפילו עד חצי שנה.

אפידמיולוגיה

​המחלה נמצאת בפיזור מקומי (אנדמי) באיזורים הטרופיים והסוב-טרופיים של אפריקה, מרכז ודרום אמריקה, אסיה ואוקיאנה, בדומה למחלת המלריה. מחלת דנגי היא המחלה השכיחה ביותר במטיילים חוזרים, ובעיקר מדרום מזרח אסיה, דרום האוקיאנוס השקט, מרכז אמריקה והאיים הקריביים. הסכנה הגדולה ביותר למטיילים היא בתאילנד. ניתן להידבק במחלה גם באיזורים עירוניים ולא רק באיזורים כפריים. היתושה המעבירה את המחלה פעילה בשעות היום, ולכן אילו שעות היום המועדות להדבקה.

קישור למפת דנגי מקוונת המעודכנת בזמן אמת

מניעה

• חיסון - אין בנמצא חיסון יעיל כנגד קדחת דנגי
• טיפול מניעתי - אמצעים למניעת עקיצת יתושים (ראה פרק על מניעת עקיצת יתושים).

טיפול

​אין טיפול יעיל כנגד הוירוס הגורם לקדחת דנגי.

ניתן לטפל בתסמיני המחלה כגון חום, כאבי עצמות או כאבי פרקים. אולם חשוב לדעת: יש להימנע מלקיחת תכשירים מורידי חום או נוגדי כאבים המכילים אספירין או תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (כגון אדויל) כי הם יכולים להגביר את תופעות הדמם. ניתן לטפל באקמול (paracetamole) ובתרופות נרקוטיות. יש להקפיד על שתייה כדי להימנע מהתייבשות. במחלה דנגי קשה חשוב להגיע לטיפול בבית חולים