בדיקת ברונכוסקופיה
מה זה ברונכוסקופיה?
ברונכוסקופיה היא בדיקה רפואית שבה רופא ריאות בודק את דרכי הנשימה באמצעות מצלמה זעירה שמורכבת על אנדוסקופ ארוך, דק וגמיש. רוב פעולות הברונכוסקופיה הן לשם לקיחת רקמה (ביופסיה) או שטיפה מהריאה לאבחן ממאירות, דלקת או זיהום בריאה או מחלות ריאה אחרות שהאבחנה מבוססת על ביופסיה. לפעמים הרופא רואה את מול עיניו את מה שהוא מעוניין לדגום (ביופסיה אנדו-ברונכיאלית) ולפעמים אנו נעזרים במערכת שיקוף רנטגן על מנת לנווט לממצא בריאה ולדגום אותו (ביופסיה טרנסברונכאילית). יש במכון ריאות ב'שמיר' גם טכנולוגיה חדישה של מתמר אולטראסאונד בצורה של ברונכוסקופ שמאשפר לרופא לראות בלוטות הלימפה ליד הקנה וסימפונות ולקחת ביופסיה (endobronchial ultrasound EBUS).
לפעמים רופא ריאות מבצע טיפול בדרכי הנשימה באמצעות הברונכוסקופ, למשל להוציא גוף זר, או להרחיב היצרות בסימפון בשיטות שונות כמו ניפוח בלון, פתיחת סטנט / תומכן בסימפון, או צריבת רקמה ע''י לייזר.
למה אני צריך לעשות ברונכוסקופיה?
אתה מוזמן לברונכוסקופיה על פי שיקול רופא ריאות בכיר בלבד. הרופא יסביר לך מדוע הוא חושב שזהו הבדיקה הכי מתאימה. ככתוב לעיל, מרבית הברונכוסקופיה הם לליקחת ביופסיה מממצא בריאה, או לשם נטילת בדיקות תרבית לחיידקים שונים.
האם אני ארגיש את הבדיקה?
לא. במכון ריאות אנחנו נותנים תרופות לטישטוש קל ('סדציה') וגם הרדמה מקומית לדרכי האוויר כך שבנסיון שלנו של מאות חולים בכל שנה, מאוד נדיר שמישהו מרגיש או אפילו זוכר את הבדיקה.
במקרים מורכבים אנו נעזרים בקולגים שלנו בחדר ניתוח ומבצעים בדיקה בחדר ניתוח בהרדמה כללית.
מה הסיבוכים של ברונכוסוקפיה?
בעקרון ברונכוסקופיה היא בדיקה בטיחותית מאוד עם מעט סיבוכים. הכי נפוץ מניסיון שלנו זה שעולה חום קצת בערב אחרי הבדיקה. אם יש כזה אבל הנבדק מרגיש בטוב חוץ ממדידת חום אין צורך לפנות למיון ביום הראשון. רק אם מרגישים לא אטוב, או שהחום לא יירד יום למחרת.
סיבוכים יותר רציניים קיימים אבל בדרך כלל אינם גורמים לפגיעה משמעותית בבריאות הנבדק. יש לפעימים קצת דימום בעת לקיחת ביופסיה אבל כמעט תמיד זה מזערי. אותו דם עלול לצאת בליחה בימים אחרי הבדיקה אבל חסרת משמעות. אם לוקחים ביופסיה 'עמוקה' (המונח הרפואית ביופסיה טרנסברונכיאלית TRANSBRONCHIAL BIOPSY) בתוך הריאה יש לעיתים סיבוך קל של 'חזה אוויר' – מצב שבו קיימת דליפה אוויר מן הריאה לתוך בית החזה. זה עלול לגרום לאי-נוחות ו/או קוצר נשימה. במקרה כזה, מן הסתם, צוות המכון יידע לטפל בסיבוך. רוב המקרים אין צורך בהתערבות אבל לעיתים צריך לאשפז את המטופל ולנקז את האוויר עם צינור.
איך מתכוננים לברונכוסקופיה?
תרופות נגד קרישת הדם צריכים להפסיק לפי הנחיות צוות המכון (אחות / רופא).
יש להגיע למכון ריאות בשעה שנקבעה. יש להגיע בצום של 6 שעות למעט לקיחת תרופות הרגילות עם לגימת מים לפחות שנתיים לפני הבדיקה. רצוי להגיע עם מלווה. יש להצטייד בהתחייבות הנכונה מקופת חולים , דיסקים של בדיקות דימות (CT) ומכתב סיכום תיק מרופא מטפל (אלא אם כבר נמסר לרופא ריאות בבדיקה מקדימה).
בהגעתך למכון, תעבור רישום בדלפק הקבלה, אז קבלה סיעודית וקבלה רפואית וחתימה על טופס הסכמה לטישטוש ולבדיקה עצמה. אחרי השכבה על מיטת הבדיקה נחבר לך מוניטור (לחץ דם, רווי חמצן, אק'ג) וחמצן. כאשר הכל מוכן – נותנים תרופות טישטוש לווריד ומתחילים את הבדיקה. אתה בידיים הכי טובות.
הנחיות לאחר הבדיקה
אחרי הבדיקה יש ללכת הביתה בלוואי אדם אחר ואסור בהחלט לנהוג בעצמך. בבית יש לנוח . אסור לעשות באותו משימות חשובות או לחתום על מסמכים משפטיים.
לפעמים יהיה קצת גניחת דם אחרי ליקחת ביופסיה, אי-נוחות בלוע.
לעיתים יש חום בערב אחרי ברונכוסקופיה. לרוב מדובר בתגובה לבדיקה ולא בזיהום חריף וניתן להתנהל במנוחה ולקיחת תרופה לחום כגון ACAMOL BRUFEN OPTALGIN או דומה.
אם היה סיבוך מהברונכוסקופיה אבל הרופא שיחרר אותך, הרופא ייתן הנחיות מדויקות כיצד לפעול.
מתי אקבל תוצאות?
נהוג במכון לזמן את הנבדק לרופא ריאות למעקב וקבלת תוצאות. לרוב תשובות של ביופסיות מוכנות בפחות משבועיים. תרביות מוכנות תוך כמה ימים למעט תרביות לחיידק השחפת שיכולות להארך עד חודשיים.