היח' למחלות זיהומיות
האתגר המקצועי המרכזי של היחידה למחלות זיהומיות הוא להבטיח אבחון והתחלת טיפול אנטיביוטי מתאים בזמן הקצר ביותר. כאשר הגוף מתמודד עם זיהום חיידקי, לפעמים כל שעה קובעת: טיפול אנטיביוטי הולם בזמן מציל חיים.
ההגעה לאבחנה הנכונה דומה לפתרון תעלומה בלשית. לשם כך רותמים מלבד הבקיאות הרפואית גם אמצעים אבחנתיים קלסיים ומודרניים הן בתחום ההדמיה והן בתחום הבדיקות המעבדתיות, המסתמכות יותר ויותר על אבחנות מוליקולריות.
אתגר מרכזי נוסף הוא מניעת ביזבוז בשימוש באנטיביוטיקה, כדי לשמר אותה גם לדורות הבאים ולמנוע התפשטות העמידות. שיווי המשקל בין הצורך לתת טיפול רחב כדי למגר את הזיהום והצורך למנוע שימוש מיותר עומד במרכז השיקולים המקצועיים ומהווה את עמוד התווך של שימוש מושכל באנטיביוטיקה.
מקצוע מחלות זיהומיות הוא מגוון, דינמי, בהתחדשות מתמדת, תוסס, מלהיב ומרתק.
תחום מחלות זיהומיות הוא אולי תחום הרפואה העובר את שינויים המהירים ביותר. בעוד שבשאר התחומים, האבחנות נשארות פחות או יותר קבועות (לדוגמא: סוכרת, אוטם לבבי וכו'), ומה שמשתנה זה רמת ההבנה, האבחנה והטיפול, הרי שבשטח מחלות זיהומיות - גם המחלות משתנות בקצב מסחרר. האמצעים המוליקולריים המשתכללים במהירות, מאפשרים לגלות מחוללי מחלה שלא יכולנו לאבחנם בשיטות המסורתיות ולא ידענו על קיומם.
וירוס הקורונה COVID-19 שהופיע יש מאין בסוף 2019 בסין הוא דוגמא חיה ובועטת להתפרצות של מגיפה שהדביקה מאות מליונים, קטלה מיליונים, הפכה עשרות אלפי ילדים ליתומים ופגעה קשה בכלכלות של מדינות מבוססות. אבל היא גם דוגמא ליכולות המתקדמות של המדע, שהובילו לפיתוח חיסונים מצילי חיים ותרופות אנטי-וירליות יעילות בלוח זמנים כמעט בלתי נתפש.
בל נשכח את המגיפות שלפני הקורונה שעדיין כאן ומשפיעות על החיים של מליוני אנשים ברחבי העולם, כמו וירוס האיידס שהתגלה בשנות השמונים של המאה שעברה, או ההתפרצויות של מחלות ישנות-חדשות כמו האבולה, הזיקה, הצ'יקונגונה ועוד.
מעבר לכל אילו, אחד האיומים החמורים ביותר בפניהם ניצב המין האנושי הוא מגיפת העמידות לאנטיביוטיקה המתפשטת במהירות גם בקהילה וגם בבתי החולים. אם פיתוח התרופות האנטיביוטיות החדשות לא ינצח בתחרות עם קצב העלייה הגואה של העמידות לאנטיביוטיקה, יש חשש שנחזור לעידן שלפני גילוי האנטיביוטיקה תוך ביטול רבים מהישגי הרפואה המודרנית, ותוך אבדן חייהם של מיליונים רבים .
כל אילו דורשים מהמומחים למחלות זיהומיות להיות מעודכנים בכל החזיתות של התפתחויות המהירות ולתת מענה בזמן אמת. אכן רק לאחרונה מגיפת הקורונה הציבה את המומחים במחלות זיהומיות בחוד החנית של ההתמודדות עם המחלה והדגימה את העוצמה של המקצוע הזה.
מרפאות היחידה
המרפאה לזיהומים בנשים הרות בניהולה של ד"ר רונית זיידנשטיין עוסקת בייעוץ ובאבחון מחלות זיהומיות המסכנות את האם ו/או התינוק שברחמה.
הצוות
צוות היחידה כולל רופאים בכירים עם התמחות ברפואה פנימית ומתמחים לאחר סיום התמחות ברפואה פנימית.
ד"ר נגה כרמי אורן - מנהלת היחידה למחלות זיהומיות
פרופ' דרור מר חיים - מנהל היחידה לבקרה ומניעת זיהומים
פרופ' אילן יונגסטר - מנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים ומנהל המרכז לחקר המיקרוביום
ד"ר רונית זיידנשטיין - מנהלת המרפאה לזיהומים בנשים הרות ומנהלת מחלקת פנימית א'
ד"ר יעל להט: יועצת בכירה במחלות זיהומיות ורופאה בכירה במחלקה פנימית א'
ד"ר גלינה גולצמן - יועצת בכירה במחלות זיהומיות ומנהלת מחלקה פנימית ד'
ד"ר יאיר מורדיש - יועץ בכיר ביחידה למחלות זיהומיות ילדים ורופא ילדים בכיר
ד"ר אריאלה לבקוביץ - יועצת בכירה ביחידה למחלות זיהומיות
ד"ר יבגני רוגוזין - יועץ בכיר ביחידה למחלות זיהומיות
ד"ר מיכל פרת - יועצת בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בילדים ורופאת ילדים
ד"ר רוני גור לביא - מתמחה ביחידה למחלות זיהומיות במסלול ילדים
רופאי היחידה לוקחים חלק בהוראת סטודנטים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, וחלקם מסונפים כאנשי סגל בפקולטה.
היחידה למחלות זיהומיות מוכרת ע"י ההסתדרות הרפואית (הר"י) להתמחות במחלות זיהומיות.
מחקר
רופאי היחידה בעוסקים במחקר בתחומי האפידמיולוגיה של מחלות זיהומיות, מחלות המועברות ממזון (foodborne infections), מחלות המועברות מבעלי חיים (zoonotic infections), זיהומים נרכשים בבית החולים (nosocomial infection) וזיהומים בחולים מדוכאי חיסון.