בדיקות ופעולות אנדוסקופיות המתבצעות במכון
- בדיקת אנדוסקופיה של מערכת העיכול העליונה Gastroscopy
- בדיקת אנדוסקופיה של דרכי העיכול התחתונות Colonoscopy
- אנדוסקופיה קצרה של המעי הגס - סיגמואידוסקופיה
- אולטרסאונד אנדוסקופי של מערכת העיכול העליונה
- אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב - ERCP
- גסטרוסטום אנדוסקופי - PEG
- בדיקת כמוסת וידאו
- בדיקת לחצים בוושט - מנומטריה של הוושט
- בדיקת לחצים בסוגר פי הטבעת - מנומטריה אנורקטלית
- ניטור חומציות הוושט למשך 24 שעות
- תבחין נשיפה לזיהוי החיידק הליקובקטר פילורי
- תבחין לזיהוי אי סבילות ללקטוז
בדיקת אנדוסקופיה של מערכת העיכול העליונה Gastroscopy
הבדיקה מבוצעת לצורך אבחון וטיפול במחלות הושט, הקיבה והתריסריון. הבדיקה מאפשרת הסתכלות ישירה על אברי מערכת העיכול העליונה, ומכאן שמה (גסטרו – עיכול, סקופיה – מבט). בהתאם לממצאים ניתן לבצע באמצעותה שורה של פעולות כמו נטילת דגימת רקמה (ביופסיה), עצירת דימום, שליפת גופים זרים והרחבת הצרויות. זהו אחד היתרונות הגדולים של הבדיקה, ההופך אותה מכלי אבחנתי לכלי טיפולי של ממש.
ההתוויות המרכזיות לביצוע הבדיקה כוללות:
- כאבים , תחושת אי נוחות או מלאות ברום הבטן.
- בחילה או הקאה.
- תחושת כאב או קושי בבליעה.
- צרבת ממושכת או כאב חזה ממקור לא ידוע.
- אנמיה מחסר ברזל, צואה שחורה או הקאה דמית.
- איבוד התיאבון ו/או ירידה במשקל שאינן מוסברים.
בדיקת אנדוסקופיה של דרכי העיכול התחתונות Colonoscopy
הבדיקה מבוצעת לצורך אבחון וטיפול במחלות המעי הגס וקצהו המרוחק של המעי הדק. הבדיקה מאפשרת הסתכלות ישירה על דופנות המעי הגס, ומכאן שמה (קולון – מעי, סקופיה – מבט).
החשיבות הגדולה של ביצוע קולונוסקופיה אינה בגלוי סרטן המעי הגס אלא במניעתו! סרטן המעי הגס, המחלה הממארת השנייה בשכיחותה במערב ובמדינת ישראל (אחרי סרטן השד אצל נשים וסרטן הערמונית אצל גברים). מדי שנה מתגלים בארץ כ-3,300 חולים חדשים במחלה, וכשליש מהמאובחנים נפטרים ממנה. בניגוד לעשרות מחלות סרטן אחרות שקשה ומסובך למנוע את הופעתן , סרטן המעי הגס נחשב למחלה שאפשר למנוע באופן כמעט מוחלט: זאת משום שסרטן זה מתחיל בדרך כלל כפוליפ (גידול שפיר), שגדל במעי באיטיות ובמשך תקופה ארוכה (אפילו 6-7 שנים). זיהויו והסרתו של הפוליפ השפיר בבדיקת הקולונוסקופיה משמעותו: מניעת היווצרות הסרטן אצל המטופל.
אנדוסקופיה קצרה של המעי הגס - סיגמואידוסקופיה
סיגמואידוסקופיה מאפשרת הסתכלות ישירה אל חלקו האחרון (השליש הסופי) של המעי הגס. הבדיקה מתבצעת באמצעות הקולונוסקופ שהינו צינור דק וגמיש, בקוטר של 11 מ"מ והכולל מצלמת וידאו זעירה בקצהו. הקולונוסקופ מוחדר דרך פי הטבעת ומאפשר הסתכלות ישירה על דפנות המעי הגס הסופי (עד כ 50 ס"מ לערך מפי הטבעת) וכן ביצוע פעולות כמו נטילת ביופסיות, כריתת גידולים קטנים ופוליפים, הזרקה, וצריבה לעצירת דימום והרחבת היצרויות.
אולטרסאונד אנדוסקופי של מערכת העיכול העליונה
הבדיקה מבוצעת באמצעות אנדוסקופ המצויד במצלמה ובמכשיר אולטראסאונד זעיר המוחדר למערכת העיכול העליונה של הנבדק דרך פיו והמאפשר לרופא הבודק לבצע מעין "אולטרסאונד פנימי" בתוככי מערכת העיכול. הבדיקה מאפשרת לזהות ולאבחן תהליכים זעירים באברי הבטן והחזה: בלבלב, בדרכי המרה, בושט ,בקיבה, בכבד ובבלוטות הלימפה הסמוכות. בהתאם לממצאים ניתן לבצע באמצעותה שורה של פעולות אבחנתיות וטיפוליות.
בדיקה זו הינה בדיקה משלימה לבדיקות דימות אחרות כמו CT, MRI ו-ERCP, שבהן אותרו תהליכים שיש לבדוק באופן מעמיק יותר.
באמצעות הבדיקה ניתן לזהות ביעילות רבה תהליכים דלקתיים וגידולים קטנים, שלא ניתן לזהות בבדיקות דימות אחרות, לקבוע את מיקומם המדויק, את מידת חדירותם (למשל, לדופן המעי), ובמקרה של גידול סרטני, לקבוע את מידת התפשטות המחלה. בהתאם לממצאים המתגלים במהלך הבדיקה, ניתן לבצע ביופסיה (דגימת רקמה) באמצעות מחט מיוחדת, המוחדרת דרך האנדוסקופ תחת הנחיית האולטרסאונד.
בעזרת EUS אפשר לבצע גם פעולות טיפוליות, ובכללן: טיפול בכאב אצל חולי סרטן הלבלב, ניקוז אבצסים או פסוידוציסטות בלבלב, הזרקה של חומרים כימותרפיים לגידולים וניקוז דרכי מרה חסומות.
דף הסבר לבדיקת EUS - אולטרסאונד אנדוסקופי
אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב - ERCP
הבדיקה מבוצעת בראש וראשונה למטרות טיפוליות במחלות שמקורן בדרכי המרה והלבלב. בגלל הסיבוכים האפשריים של הפעולה היא אינה מומלצת לרוב כפעולה אבחנתית בלבד. הבדיקה מבוצעת בעזרת מכשיר גמיש (אנדוסקופ) המוחדר דרך הפה לתוך התריסריון ומגיע עד לפתח צינור המרה והלבלב (הנקרא פפילה). דרך תעלת האנדוסקופ, מוחדרת צינורית פלסטית לתוך פתח הפפילה ודרכה מוזרק חומר ניגוד על בסיס של יוד, המאפשר (תחת שיקוף רנטגן) להדגים את צינורות המרה והלבלב. בעזרת ERCP אפשר לבצע גם פעולות טיפוליות כמו חיתוך הפפילה והוצאת אבנים מדרכי המרה והלבלב, הכנסת תומכן (סטנט) לצורך ניקוז המרה ושמירת דרכי המרה פתוחים (למשל במצבים בהם ישנו גידול המצר את דרכי המרה וגורם לחסימתם), הכנסת תומכן (סטנט) לצינור הלבלב, הרחבת הצרויות ונטילת דגימות רקמה.
גסטרוסטום אנדוסקופי - PEG
PEG הוא צינור המוחדר דרך חתך קטן בדופן הבטן אל תוך הקיבה במטרה להעביר מזון נוזלי ישירות אל הקיבה. הכנסת ה PEG מתבצעת בעזרת אנדוסקופ המוחדר אל הקיבה על מנת לכוון את הגסטרואנטרולוג למיקום החיתוך הרצוי. ה PEG מקובע בדופן הקיבה על ידי טבעת פלסטית בצורת פטריה או בלון, הנמצאת בקצהו שבתוך הקיבה וכן קיבוע במקום יציאתו מדופן קיר הבטן, וכך נמנעת משיכתו האקראית אל מחוץ לדופן הבטן או שקיעתו בתוך חלל הקיבה.
השיטה להזנה בצינור באמצעות PEG פורסמה לראשונה בספרות הרפואית בשנת 1980 ואומצה כשיטה המועדפת להזנה בצינור לטווח ארוך. אורך החיים של צינור ההזנה הוא כשישה חודשים ולאחר שהוא מתבלה מומלץ להחליפו. הזנה באמצעות PEG יעילה במטופלים להם קשיי בליעה בעקבות בעיות אנטומיות או הפרעות נוירולוגיות, וכן, במקרים שבהם מטופלים סובלים ממחלות הגורמות לירידה קיצונית במשקל ואינם מסוגלים לקבל את כמות הקלורית הנדרשת להם בהזנה דרך הפה.
בדיקת כמוסת וידאו
בדיקה זו מאפשרת לרופא לבדוק את המעי הדק בעזרת מצלמה זעירה בצורת קפסולה באורך של 2.6 ס"מ וקוטר של כ- 1 ס"מ. הכמוסה נבלעת בצורה רגילה ומופרשת בצואה בתוך 48 שעות. בזמן שהיא עושה את דרכה בתוך מערכת העיכול, הכמוסה משדרת את התמונות של המעי אל מקלט המונח בחגורה שעל מותני הנבדק. לאחר הבדיקה, הרופא צופה בסרט הוידאו ששודר ומאבחן את הממצאים הפתולוגיים.
כמוסת הוידאו המצלמת את המעי הדק הינה המצאה ישראלית ובפיתוחה היו שותפים רופאי המכון לגסטרואנטרולוגיה מחלות כבד ותזונה ע"ש קמילה גונצ'רובסקי במרכז רפואי אסף הרופא, בראשותו של פרופ' איתן סקפה שפרש בינתיים לגמלאות.
באמצעות הבדיקה, ניתן לקבל מידע חזותי על רירית המעי הדק. כך ניתן לאתר ממצאים ולאבחן מחלות של המעי הדק מבלי להשתמש באמצעים פולשניים אחרים.
ההתוויות המרכזיות לביצוע הבדיקה כוללות:
• אנמיה מחסר בברזל או עדות לדמם ממערכת העיכול מסיבה לא ברורה.
• חשד למחלת מעי דלקתית.
בדיקת לחצים בוושט - מנומטריה של הוושט
מנומטריה (מדידת לחצים) בוושט היא בדיקה המיועדת לבדוק את תפקוד הוושט והינה בדיקה משלימה לגסטרוסקופיה המדגימה את המבנה של הוושט.
הבדיקה מבוצעת על מנת לקבוע אבחנה מדויקת של ההפרעות בתפקוד הוושט ועל מנת להתאים את הטיפול הנדרש וכן לפני ניתוחי וושט. תפקוד לא תקין של הושט עלול לגרום לתלונות רבות, כאשר התלונות השכיחות הינן: צרבת, כאב בחזה שאינו ממקור לבבי, קושי בבליעה ועוד.
לאחר הרדמת האף על ידי ג'ל מוחדרת צינורית דקה וגמישה בקוטר 6 מ"מ, דרך האף אל הוושט. תהליך החדרת הצינורית קצר מאוד (כמס' שניות) ואינו מלווה בכאב, אלא באי נוחות זמנית (לעיתים). באמצעות הצינורית הממוקמת בוושט נמדדים הלחצים המופעלים על ידי שרירי הוושט ותוצאות המדידה מועברות למערכת ממוחשבת.
פרט לרישום הלחצים בוושט במנוחה נמדד גם תפקוד הוושט בעת מספר בליעות של מים בכמות קטנה.
לשם ביצוע הבדיקה על המטופל להיות בצום 6 שעות לפני הבדיקה. 48 שעות טרם הבדיקה, על המטופל להפסיק נטילת תרופות המכילות: פראמין, פרפולסיד, מוטיליום וקורדיל.
בדיקת לחצים בסוגר פי הטבעת - מנומטריה אנורקטלית
הבדיקה מבוצעת על מנת למדוד את מפל הלחצים של הסוגר של פי הטבעת ולהעריך את הכוח השרירי של פי הטבעת ורגישות חלל הרקטום ללחצים שונים.
בדיקה זו מיועדת לבירור חולים הסובלים מעצירות, חוסר שליטה בפי הטבעת (אירועים של דליפת צואה) כאבים בפי הטבעת והפרעה בהתרוקנות.
במהלך הבדיקה מוחדר צנתר דק וגמיש עם בלון קטן בקצה לתוך פי הטבעת ונעשה רישום של לחצים בסוגר הפנימי והחיצוני של פי הטבעת במצבים שונים של התכווצות והרפיה. הבדיקה אינה כואבת ונעשית בערנות מלאה ללא צורך באילחוש.
הכנה לבדיקה:
שעתיים לפני הבדיקה יש לבצע 2 חוקני ניקוי קטנים (EASY GO) בנפח של 180 סמ"ק. החוקן יבוצע בבית הנבדק. אין צורך להפסיק נטילת תרופות קבועות.
דף הסבר לבדיקת מנומטריה אנאלית
ניטור חומציות הוושט למשך 24 שעות
הבדיקה מיועדת לבדוק ארועי רפלוקס, שהן למעשה אירועים של חזרת חומצה ותוכן קיבה אל הוושט ובדיקת הקשר בין אירועים אלו לתלונות החולה.
חזרת (רפלוקס) של תוכן הקיבה לוושט עלולה לגרום לתלונות של צרבת, כאב בחזה, קושי בבליעה, שיעול, הפרעות נשימתיות ועוד. בדיקת ניטור חומציות הוושט עוזרת בקביעת האבחנה המדוייקת ובהחלטה לגבי הטיפול המתאים ביותר.
במהלך הבדיקה מוחדרת (לאחר הרדמה מקומית בעזרת ג'ל מיוחד) צינורית דקיקה וגמישה בעובי של פחות מ 2 מ"מ דרך האף וממוקמת בוושט. תהליך החדרת הצינורית קצר ואינו מלווה כלל בכאב. בקצה הצינורית נמצא חיישן הקורא את מידת חומציות הוושט באופן רציף משך כל זמן הבדיקה, מידע זה מועבר למכשיר קטן הנישא על ידי הנבדק.
על גבי המכשיר הנישא ישנם מספר לחצנים המיועדים לסימון תלונות במהלך הבדיקה. בנוסף ללחיצות בעת הרגשת צרבת או תלונה אחרת יש להוסיף ולרשום את הפרטים של התלונות (תחושות) שהופיעו ותועדו תוך כדי הבדיקה.
הסבר והדגמה מפורטת של הפרטים יינתנו לפני הבדיקה. הבדיקה נמשכת כ-24 שעות. למחרת החדרת החישן, המטופל צריך לחזור למכון הגסטרואנטרולוגי להוצאת הצינורית ולהחזרת ציוד הבדיקה.
מטרת הבדיקה היא לרשום את מידת חומציות הוושט בתנאים הקרובים ככל האפשר לתנאים היום יומיים הרגילים של הנבדק. אי לכך אנו ממליצים שלא לחרוג מההרגלים הקבועים בנוגע לתזונה, שתייה, פעילות גופנית, מנוחה, שינה וסדר יום רגיל. נוכחות הצינורית בחלל מערכת העיכול העליונה אינה אמורה להשפיע על הפעילויות הרגילות.
לפני הבדיקה הנבדק צריך להיות בצום של 8 שעות.
באם המטופל/ת נוטל תרופות המקטינות את הפרשת החומצה מהקיבה יש לנהוג על פי ההנחיות הבאות אלא אם כן נאמר במפורש על ידי הרופא המפנה לבדיקה:
• תרופות מקבוצת PPI (שמות מסחריים: אומפרדקס, לוסק, לנטון, קונטרולוק, נקסיום ודקסילנט) יש להפסיק ליטול שבוע לפני הבדיקה.
• תרופות מקבוצת חוסמי רצפטור היסטמין 2 (שמות מסחריים: גסטרו, זנטב) יש להפסיק ליטול 48 שעות לפני הבדיקה.
• סותרי חומצה (אלומג, קלצימור, גביסקון, מאלוקס, מאגל, רני, סלאין ג'ל, טאמס ) יש להפסיק 12 שעות לפני הבדיקה.
במידה של ספק לגבי השימוש בתרופות לפני במהלך הבדיקה, יש לברר פרטים אלו אצל הרופא המפנה לבדיקה, טרם ביצועה. את יתר התרופות יש ליטול כרגיל, כולל ביום הבדיקה (עם כמות קטנה של מים לפי הצורך), אלא אם כן נאמר במופרש אחרת על ידי הרופא המטפל.
תבחין נשיפה לזיהוי החיידק הליקובקטר פילורי
הליקובקטר פילורי (HP) הינו חיידק נפוץ היכול להימצא בקיבה של כמחצית מהאוכלוסייה בארץ. ברוב המקרים נוכחותו אינה גורמת כל בעיה. אולם, אצל חלק קטן מהאנשים הנגועים בחיידק, עלולה להיווצר דלקת או כיבים בקיבה ובתריסריון. ההדבקה נעשית על פי רוב בילדות, לרוב עד גיל 10. ההדבקה במבוגרים היא מזערית. הדלקת ממוקמת בגוף הקיבה וגורמת לדלדול של רירית הקיבה ובכך מאפשר לחומצה לחדור ולפגוע בדופן הקיבה ולגרום לכיבים (אולקוס). אם זאת עדיין לא ברור מדוע החיידק גורם לכיבים רק אצל חלק מהאנשים הנושאים אותו.
• הכנה לבדיקה - יש להיות בצום של לפחות שעה לפני הבדיקה. שתית מים מותרת ללא הגבלה (מים ממותקים/בטעמים/מוגזים אסורים). אין לעשן או ללעוס מסטיק בזמן הצום.
• שימוש בתרופות המדכאות הפרשת חומצה מסוג PPI (לוסק, אומפרדקס, לנטון, נקסיום, קונטרלוק) או מסוג H2 blocker (פמוטידין, גסטרו, זנטב) עלולות לשנות את תוצאות הבדיקה ולגרום לתוצאה שלילית שגויה. לכן, יש להפסיק שימוש ב- H2 blocker לפחות שבוע לפני הבדיקה וב-PPI לפחות שבועיים לפני הבדיקה.
• יש להמתין שבועיים לפחות בין טיפול אנטיביוטי כלשהו לבין הבדיקה.
• בדיקת הנשיפה - הבדיקה נערכת לאחר צום של שעה, הנבדק מתבקש לשתות את חומר הבדיקה המכיל חומצה ציטרית ופחמן מסומן (C13 אשר אינו רדיואקטיבי ואינו חושף את הנבדק לקרינה) ולנשום כרגיל.
לדך לבדיקה לתבחין נשיפה לזיהוי החידק הליקובקטר פילורי
תבחין לזיהוי אי סבילות ללקטוז
תבחין מימן בנשיפה - Hydrogen Breath Test, הינה בדיקה שמטרתה לבדוק את יכולת/ אי יכולת לפרק את הלקטוז (סוכר החלב). הבדיקה איננה פולשנית, קלה לנבדק.
הבדיקה מבוצעת בחשד לחסר בלקטאז - Lactase Deficiency, אנזים שתפקידו לפרק את סוכר החלב, הלקטוז, ובכך לאפשר את ספיגתו. חסר באנזים זה, ברמות שונות, יכול לגרום לספיגה חלקית של הלקטוז ועקב כך לגרום לתופעות של שלשול, גזים, נפיחות וכאבי בטן.
כיצד מבוצעת הבדיקה?
בתחילת הבדיקה הנבדק יתבקש לנשוף לתוך מכשיר שמודד את ריכוז המימן באויר הננשף. בהמשך, הנבדק יקבל תמיסת לקטוז לשתיה. חצי שעה לאחר בליעת התמיסה תבוצע מדידה נוספת של ריכוז המימן באויר הננשף ובהמשך יבוצעו מס מדידות נוספות. משך הבדיקה כ- 3 שעות. במהלך הבדיקה אסור לאכול או לעשן. שתית מים מותרת.בזמן הבדיקה (בין הנשיפות) אין הגבלות תפקודיות.
הכנה לבדיקה:
יש להישקל בבית לפני הבדיקה יש להימנע מטיפול באנטיביוטיקה בשבועיים לפני הבדיקה. אין לבצע את הבדיקה אם בחודש לפני הבדיקה עברת קולונוסקופיה או בדיקת הדמיה אחרת למערכת העיכול דוגמת חוקן באריום, פסג' מעי דק וכו'.
24 שעות לפני הבדיקה: אסור לאכול קמחים (לחם, פיתות, פסטה ודברי מאפה), קטניות (חומוס, פול, שעועית, אפונה ועדשים), צמחים ממשפחת המצליבים (כרוב, כרובית, ברוקולי) וכן מוצרי חלב.
יש להגיע לאחר צום של 12 שעות. שתיית מים מותרת ללא הגבלה.
לדף לבדיקה לתבחין לזיהוי מחסור בלקטאז