טיפול בשבץ מוחי בתא לחץ

טיפול בתא לחץ בחולים הסובלים מחוסרים נוירולוגים כתוצאה משבץ מוחי

​לאחר שבץ מוחי, כתוצאה מדימום או כתוצאה מחסימת כלי דם, עשויים להיווצר מספר דרגות של נזק לרקמת המח. בדרגת הנזק הקשה נוצר נמק מוחי - שזה למעשה מוות מלא של התא. במקום הנמק נוצר חלל אשר מתמלא בנוזל ובאזור זה אין טיפול אשר יכול להביא לריפוי. לעומת זאת, מסביב לאזור הנמק, ישנה דרגה קלה יותר של פגיעה. באזור זה הפגיעה היא במטבוליזם (חילוף החומרים) של התאים: תאי המח הפגועים עוברים ממטבוליזם אירובי (תלוי חמצן) למטבוליזם שהוא אנארובי (אינו עושה שימוש בחמצן). השינוי הזה במטבוליזם מביא לפגיעה ביכולת התא לייצר אנרגיה. כלומר, לתאים באזור האמור יש מספיק אנרגיה בשביל לשמור על המינימום הדרוש לחיות התא, אולם אין להם את היכולת ליצר את האנרגיה הדרושה לפעילותם. באזורים אלו הטיפול בתא לחץ יכול לעזור ולגרום למעבר מחודש של התאים למטבוליזם אירובי (תלוי חמצן). בהתאם למיקומם והתפקודים עליהם הם אחראיים.

במחקר שנערך במרכז סגול לרפואה היפרברית ומחקר במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), למטופלים אחרי שבץ מוחי, נכללו 74 מטופלים אשר סובלים מחוסרים נוירולוגים כתוצאה משבץ מוחי. המטופלים אשר השתתפו במחקר עברו שבץ מוחי חצי שנה / שלוש שנים לפני הכללתם והם חולקו לשתי קבוצות שוות: קבוצה אשר קיבלה טיפול בתא לחץ וקבוצת בקרה אשר לא קיבלה טיפול בתא לחץ במשך תקופת הבקרה, ורק לאחר תום תקופת הבקרה וחזרה על בדיקות המעקב קיבלה טיפול בתא לחץ. כל החולים, פרט לבדיקות הערכה נוירולוגיות, עברו גם שני סוגים של הדמייה מוחית: הדמיה אנטומית
(CT ראש) והדמייה פונקציונלית / מטבולית ע"י מיפוי מח (Brain SPECT).

מסקנות המחקר הן שהטיפול בתא לחץ יכול לעזור באזורי המוח בהם יש פגיעה בפעילות המטבולית, המודגמת ע"י מיפוי המח, ללא פגיעה אנטומית (נמק אותו ניתן לראות ב CT ראש). ההפעלה המחודשת הזו של תאי המח יכולה להיות גם שנים אחרי השבץ מוחי. ככל שחוסר ההתאמה בין מיפוי המח לבין ה-CT ראש גדול יותר, השיפור עם הטיפול בתא לחץ צפוי להיות משמעותי יותר. התפקוד הקליני אשר משתפר אצל החולים נימצא בקורלציה לאזור המוחי בו חודשה הפעילות המטבולית. 

מקרה לדוגמה: גבר בן 72 הסובל משיתוק של יד ורגל ימין בשל שבץ מוחי על רקע חסימת כלי דם, 34 חודשים טרם להתחלת הטיפול. בבדיקה הנוירולוגית הבסיסית הוא לא היה מסוגל להחזיק את יד ורגל ימין כנגד כוח הכבידה. בנוסף הוא סבל מאפזיה בינונית (קושי ביכולת להגיד מילים). עם סיום הטיפול בתא לחץ חל שיפור משמעותי ביכולת להזיז את היד והרגל (מסוגל להחזיק כנגד כבידה, להניע באופן רצוני ובנוסף יכולת להניע את האצבעות ולהפעיל מוטוריקה עדינה). בנוסף חל שיפור משמעותי ביכולות הדיבור (מסוגל להשלים משפטים). 

במיפוי המח (בתמונה) ניתן לראות חזרה של פעילות מסביב לאזור של הנמק המסומן בכחול. העלייה בפעילות (מעבר מצבע ירוק לצבעים של צהוב, אדום ולבן- סקלת הפעילות מופיע בצד ימין של התמונות) היא באזור הקורטקס המוטורי השמאלי (אחראי על השליטה המוטורית ביד וברגל ימין) ובאזור של הברוקה (מרכז הדיבור). כלומר השיפור הנצפה במיפוי המח נימצא בקורלציה לשיפור הקליני אצל החולה.

לחצו כאן לעיון בכתבות שפורסמו בתקשורת אודות מחקר זה!

בדיקת התאמה לטיפול

על מנת לבדוק את התאמתכם לטיפול יש ללחוץ כאן ולמלא את השאלון המצורף