משפחת מנדלבאום, משואה לתקומה לחיזוק חייהם של יהודים בארץ ובעולם

מיהי משפחת מנדלבאום?

נחמיה וסבינה מנדלבאום עליהם השלום, פליטי שואה מהעיר קשנוב בפולין שרדו את תלאות המלחמה - נחמיה קפץ מרכבות המוות והצטרף לפרטיזנים וסבינה התחבאה כשנתיים וחצי בעליית גג של אחד מעובדי המאפיה שלהם.

נחמיה הקים עסק בתחום הטקסטיל ובנה את עצמו בזכות עבודה קשה. בגיל 20 בנו שלמה עלה לישראל ונישא למרב ולאחר סיום לימודי מנהל עסקים החל לבנות את עסקיו בארץ.

כיצד נרקם הקשר בין משפחת מנדלבאום למרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)?

הקשר עם שמיר (אסף הרופא) החל לפני למעלה מ 30 שנה בזכות מי שהיה מנהל בית החולים דאז, ד"ר ורון. קרן היסוד שפעלו בגרמניה קשרו בין נחמיה לבית החולים.  נחמיה הגיע לביקור ומאוד מצא חן בעיניו שמדובר בית חולים יחסית קטן עם שאיפות לגדול ולהתפתח והוא מצא לנכון לתרום לבית החולים.  כמו ניצולי שואה רבים, הוא חש בר מזל שנשאר בחיים והיה לו צורך להוקיר תודה על כך על ידי עשיית טוב. העסק המצליח והמשפחה הענפה שהקים בעשר אצבעותיו העניקו לו תחושת ניצחון.

סבינה ונחמיה מנדלבאום תרמו במהלך השנים מכשור למחלקת גסטרואנטרולוגיה ומחלקות אחרות, ולהקמת מחלקת טיפול נמרץ לב יחד עם משפחת קופרמן, שותפיהם העסקיים.

לאחר מותו של נחמיה ז״ל, תרמה המשפחה יחד עם משפחת קופרמן להקמת מחלקת טיפול נמרץ נשימתי ומחלקת לב ביניים.

בערוב חייהם , סבינה ונחמיה זכו ליחס אישי וחם מבית החולים ומד"ר ורון אשר היה מגיע לבקר אותם בכל שבוע. הקשר שנוצר ריגש מאוד את בני המשפחה, קשר הדדי של הערכה והוקרה "פרופ' צביקה ורד שניהל את מערך הלב בזמנו טיפל בחמותי באופן אישי. האהבה וההערכה שהם חשו הייתה מאוד חשובה להם. הרבה ניתן לבית החולים בזכות הטיפול המסור של צוות מערך הלב ומנהל בית החולים דאז." מספרת מרב.

לאחר מותם של סבינה ונחמיה ז"ל, מרב ושלמה מנדלבאום המשיכו במסורת הפילנטרופית המשפחתית ותרמו לבית החולים מכשור רפואי מתקדם ומציל חיים למכון הדימות בניהולה של ד"ר סיגל טל, למערך הקרדיולוגי בניהולו של פרופ' פוקס ולמכון השד בניהולה של ד"ר תמי קרני.

ציוד רפואי חדשני הוא מאבני הדרך להענקת טיפול ואבחון מיטבי ואנו גאים לעמוד בחזית הרפואה בישראל עם ציוד רפואי מהמתקדם ביותר בארץ ובעולם.

מרב ושלמה זכו להיות חלק מטקסי השקת הפרויקטים להם תרמו ההורים ולאחר פטירת ההורים הם ממשיכים להנציח את זכרם בכל המקומות שבהם תמכו והיו חשובים להם , ביניהם גם המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).

מה מניע אתכם לתרום ?

"שלמה ואני, אנשים פרטיים שחונכנו לתת ולחלוק. כשהיינו צעירים ולא היה לנו כסף בחרנו לתרום במעורבות ומעשים, אמצנו ילדה מפנימייה וליווינו אותה עד החתונה. אנחנו לא קוראים לזה פילנתרופיה אלא עשיית חסד. אנחנו מאמינים כי חשוב לתת למקומות שהם משמעותיים ואתה מזדהה איתם, בשמיר - אסף הרופא, המשכנו בגלל ההוקרה והערכה לטיפול בהורים.

בחרנו גם להיות מעורבים בסיוע לתעסוקה ומגורים לאנשים עם צרכים מיוחדים, דרך בנותינו ששרתו בפנימייה התוודענו לצרכים של ילדים אלו ובעיקר לכך שהמדינה מפסיקה לטפל בהם בגיל 18 ולכן יזמנו תמיכה בתוכניות המשך".

בפעילותה הציבורית מכהנת מרב גם כיו"ר כפר הנוער זוהרים (ממפעלות הרב גרוסמן) כפר חינוכי-טיפולי אשר הוקם לצורך קליטת בני נוער בגילאי 14-18 מהמגזר החרדי, שאינם מוצאים את מקומם במסגרות החינוך החרדיות המקובלות וממייסדי כפר נוער זוהרות - לנערות מהמגזר החרדי.

מה תוכלי לומר לתורמים אחרים ששוקלים לתרום למרכז הרפואי שמיר?

אני ממליצה לשים את הכסף איפה שהלב שלך נמצא, לתרום למה שמדבר אליך. להתחיל ממשהו קטן ולגדול לפרויקט יותר גדול, להבין איך אתה עושה שינוי בנתינה ולזכור שהכסף הוא משאב הוא לא המטרה, המטרה היא להשפיע, לסייע למי שצריך ולגרום לדברים טובים לקרות.

מה את מאחלת למרכז הרפואי:

המרכז הרפואי שמיר הוא כבר לא קטן כפי שהיה וניכרת תנופת הגדילה והצמיחה.
אני מאחלת לצוות בית החולים לזכור תמיד את חשיבות היחס האישי למטופל, להמשיך להיות זמינים לאנשים ולתת את היחס האישי והמשפחתי שהופך את הקשר להרבה יותר משמעותי ועמוק.

מירב ושלמה מנדלבאום והמשפחה המורחבת