אחרי חמש שנים קשות: התאומות בר ופז נותחו בשריר התאומים וחזרו ללכת

פז ובר סבלו מתופעה הנקראת "הליכת בהונות" (Idiopathic Toe Walking), המתאפיינת בהליכה על קצות האצבעות, ללא שימוש בעקב כף הרגל. התופעה שכיחה יותר בילדים עם בעיות נוירולוגיות כגון שיתוק מוחין ואוטיזם. בקרב ילדים בריאים, היא מופיעה בעיקר בתחילת ההליכה אך לרוב חולפת עם הזמן. כשהתופעה אינה חולפת, נדרש בירור לשלילת בעיה נוירולוגית. במצבים שבהם גיד האכילס קצר, קיימים מספר טיפולים כגון פיזיותרפיה, גבס ובמקרים חריגים ניתוח.

ד״ר ראובן שטרית, מנהל מחלקה אורתופדית ילדים באסף הרופא שטיפל בתאומות, מסביר כי לתופעה יש סיבות רבות ובהן סיבה אורתופדית (קיצור גיד אכילס), סיבות נוירולוגיות שונות כגון מחלה בעצב או בשריר וסיבות התנהגותיות כולל הפרעות פסיכולוגיות ודפוסי הליכה. "כך למשל, נמצא כי אחים באותה משפחה נוטים לחקות זה את זה בהליכה על קצות האצבעות, כדרך משחק". הטיפול בהליכת בהונות הוא משולב: תחילה מתקיים אבחון רב-צוותי של רופאים (אורתופדים, נוירולוגים ומומחים למחלות מטבוליות בשיתוף רופא ילדים ומומחה בהתפתחות הילד) כדי לאבחן את הסיבה ולבחור את מסלול המענה הטיפולי האופטימלי המותאם לכל ילד וילדה.

פז ובר נזכרות בחלום לחגוג יום הולדת בפארק הטרמפולינות בראשון לציון, "כמו ילדות אחרות מהכיתה, והם לא הסכימו בגלל ההליכה על קצות הבהונות והיה לנו קצת עצוב. לא יכולנו לרקוד, לרוץ ולשחק תופסת. הלכנו פעם לחוג היפ הופ ולא קיבלו אותנו בגלל שלא דרכנו על העקב כמו שאר ילדי החוג". פז מוסיפה: "כשנחלים סופית אני אוכל לשחק עם הבנים בכיתה כדורגל, אני ממש טובה". ובר מצטרפת: "יש לי חלום לרקוד היפ הופ".