מחקר חדש - נוכחות ליצנים רפואיים בחדר המיון כמפחית אלימות כלפי צוות

מחקרים רבים הראו כי הומור באופן כללי משחרר מתח, מאפשר תקשורת עם הסביבה ומסייע בהקמת רשת חברתית רחבה וטובה יותר. כפי שבאה לידי ביטוי גם בבתי חולים תוך שילובם של ליצנים רפואיים ליצירת מערך ושילוב מגשר ומקשר בין חולים לאנשי הצוות. כתוצאה כך ליצנות רפואית פותחה ונמצאת כיום בכלל בתי החולים בארץ ובעולם בכדי להקל על סבלם, כאבם וחרדתם של ילדים, תינוקות ומבוגרים הסובלים ומאושפזים בבתי החולים. התפתחותו של העיסוק בליצנות הרפואית מהווה כיום את המטרה לשפר את הרווחה הגופנית והרגשית על ידי יצירת חוויה ייחודית המאפשרת שליטה על החלל ועל הנעשה סביב המטופל, שיפור איכות החיים כאמצעי להתמודדות עם כאב ומחלה מסכנת חיים.

בעשור האחרון מתמודד משרד הבריאות עם נושא האלימות כלפי צוותים באמצעות הקמת ועדה, לומדה למניעת אלימות, הגדרת והגברת הצורך במאבטחים והעלאת המודעות בקרב הציבור והצוותים, אך עדיין המענה הקיים אינו מספק, ואנו שומעים יותר ויותר מקרי אלימות כלפי צוותים רפואיים עד אפילו אובדן חיים, במיוחד בחדרי המיון, ובעיקר בשעות הערב והלילה.

לאור זאת החליטו צוות עבודה מתוך המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) שכלל את גב' גילה לביא האחראית על הליצנים הרפואיים בבית החולים, ד"ר אפרת דנינו מנהלת בית הספר האקדמי לסיעוד, ד"ר אסנת לבציון - קורח מנהלת המרכז הרפואי, בשילובו של מר צור שריקי מנכ"ל של עמותת רופאי חלום הראשונה והגדולה בתחום הליצנים הרפואיים, לנסות ולגשר על צמצום פערי האלימות כלפי צוותים תוך הרחבת פעילות הליצנים.

כך נולד לו מחקר התערבותי ייחודי שבדק את הקשר בין הכנסת ליצנים רפואיים דווקא לחדר המיון מבוגרים ודווקא בשעות הערב והלילה בהם ידוע כי מתרחשים מרבית מאירועי האלימות, לבין כמות מקרי האלימות, הפיזית והמילולית, כלפי צוותים בעת נוכחות הליצנים.

המחקר נערך במהלך חצי שנה, וכלל בשלב הראשוני בדיקת מקרי האלימות בחדר המיון כלפי צוותים ללא נוכחות של ליצנים רפואיים, בשלב השני קיום הכשרה בקרב הליצנים הרפואיים להתמודדות ולתיאור התפקיד שלהם בחדר המיון מבוגרים, ומיד לאחר מכן הוכנסו ליצנים רפואיים לחדר המיון מבוגרים במהלך שעות הערב וחלק מהלילה בפריסה שבועית. בתום שישה חודשים נבדקו מקרי האלימות בתקופה בה נכחו הליצנים הרפואיים ונמצא כי האלימות המילולית ירדה ב- 75%, האלימות הפיזית ירדה ב- 43%, וכלל האלימות ביחד ירדה ב- 47.8% .

ללא ספק נוכחות הליצנים היוותה גורם מונע להיארעות מקרי אלימות כלפי צוות, היוותה מקור לאווירה חיובית ורגיעה הן בקרב המטופלים, הן בקרב המלווים והן בקרב אנשי הצוות.

מציאות זו של נוכחות ליצנים הינו מרכיב נוסף יחד עם תהליכים נוספים אשר יכולים להפחית את האלימות כלפי הצוותים. ולשם כך יהיה עלינו להוביל ליצירת מנגנון פעולה בו יינתנו המשאבים המתאימים לאפשרות בה ליצנים רפואיים יהיו בחדרי המיון על בסיס קבוע בשעות הנדרשות להפחתת מקרי האלימות כלפי הצוותים.